הייתי עם בחור בקשר במשך שנה.
הקשר בינינו ידע עליות ומורדות.
הבעייה שלי הייץה שאני לא הייתי פתוחה איתו ב 100 %.
היה לי קשה להוציא ולפתוח דברים וגם לו..לבסוף הוא נפרד ממני בהודעה
אמר שצריך פסק זמן.
אותי זה לא הפתיע אבל רציתי שניפגש ונדבר פנים מול פנים.
קבענו להיפגש וברגע האחרון הוא הבריז מהפגישה.
כעסתי עליו נורא. אמרתי לו "תודה שעשית לי את החיים יותר קלים" וניתקתי ממנו כל קשר..
חשוב לי רק לציין שההתנהגות שלו הפתיעה אותי מאוד וזה לא אופייני לו בכלל.. ..
כעבור 3 חודשים הןא נסע אחריי בכביש.
אני מייד זיהיתי אותו..
וכשהגעתי הבייץה הרגשתי שהייתי חייבת לכתוב לו .
שלחתי לו הודעה, הוא מיד ענה,
התכתבנו צחקנו והיה נחמד סה"כ .
אך זה לא נמשך.
הרגשתי שהוא לא ברור.
וגם תחושת החמצה על זה שלא ביטאתי את עצמי כמו שצריך במהלך כל הקשר ובסופו.
החלטתי לעשות מעשה , להפסיק לסתום ולהגיד לו הכל.
קבעתי להיפגש איתו.
אמרתי לו שזה חשוב לי .
הפגישה הייתה מדהימה.
הלכנו ברגל בשכונה שלו ועשינו עוד סיבוב ועוד סיבוב ועוד סיבוב.
אני פתחתי הכל. אמרץי לו כל מה שאניחושהת ומרגישה.
ובעקבות זה גם הוא. על המשפט הראשון הוא התנצל על איך שזה נגמר, אמרנו דברים טובים אחד על השני.
היה לי חם אז הוא נעמד מאחוריי ותפס לי את השיער.
הייתי גם קצת שיכורה והוא ייצב אותי בכל מיני פעמים..
לבסוף הגענו לאיפה שחניתי.
תפסתי אותו לחיבוק.
הוא החזיר לי חיבוק חזק, הצמיד את הראש שלי לחזה שלו , ושם את הראש שלו על הראש שלי.
הוא מישש לי את החזייה המשכנו להתחבק ולדבר.
בסוף שאלתי אותו "מה הלאה" והוא פשוט התחיל לבכות.... ממש ראיתי את הדמעות על הפנים שלו ואת העצב..
ניסיתי להבין למה הוא בכה אבל הוא אמר שזה תקוע לו ולא מצליח להוציא. מי כמוני הבינה אותו... אמרתי לו "אל תפחד ממני תגיד לי הכל".. והוא ביטל אותי כשחשבתי שזה בגלל שהוא פוחד לפגוע..
לבסוף אמר לי שיחשוב על זה ונהיה בקשר ולא שמתי ממנו אז ( צפוי- אני מכירה אותו )
אבל באמת לא הצלחתי להבין את הבחור.
אני מניחה שאם לא היה מעוניין בכלל אז גם לא היה נפגש איתי,
הוא לא היה מחבק אותי בכזאת כוונה ואיכפתיות
ובטח ובטח שלא מתחיל לבכות מולי.
ברור לי באופו מובהק שהיו לו רגשות אך בכל זאת לא דיברנו מאז
מה הסיפור ?!?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות