אני לומדת בסמינר חרדי חזק מאד, אמא שלי מורה שם, אבא שלי אברך כולל ובתכלס אנחנו נראים משפחה חרדית ממוצעת לכל היותר. אבל במציאות אנחנו בדיוק ההפך, האינטרנט אצלנו בבית חופשי בלי הגבלות ובלי חסימות, אבא שלי עובד בשעות שהוא "לומד" וההלכות בכלל לא תופסות אצלנו, אחים שלי מחללים שבת(אבל רק בבית) ואמא שלי בכלל לא צמה בכיפור. שאלתי את אמא שלי מלא פעמים למה אנחנו לא חוזרים בשאלה וזהו, אז היא אמרה שבגלל שהפרנסה העיקרית בבית היא הסמינר וברגע שנחזור בשאלה יפטרו אותה והיא מאד מבוגרת אז היא כבר לא תמצא עבודה בתיכון חילוני וגם אם היא תמצא היא לא תקבל כלכך הרבה כסף כמו שהיא מקבלת עכשיו.
אני מבינה אותה באמת אבל אני לא מסוגלת להמשיך ככה יותר, אני שונאת לחיות בתור שחקנית, אני הולכת לסמינר וצריכה להעמיד פנים שאני דוסית, אני שונאת את חברות שלי שאין לנו בכלל שפה משותפת, אני לא מעורבת בחברה לא מדברת עם חברות, שונאת את המורות שלי ואת הסמינר בכללי, רק שאני לא יכולה לעבור סמינר כי יפטרו את אמא שלי החיים שלי הם צביעות אחת גדולה ואני שונאת את זה, אני מרגישה שאין לי למה לקום בבוקר ולשמוע שוב הרצאות על חצאית אמצע ואינטרנט ופריצות ולהישרף מבפנים, הם אפילו לא יודעים מה זה אינטרנט!
עוד נושא שממש מפריע לי זה בנים, אני כל כך רוצה חבר בקטע פסיכי, רק שאני גרה בשכונה חרדית ואם יתפסו אותי הלך עלי, דווקא כן מצאתי מישהו ממש חתיך והוא נמצא בדיוק במצב שלי דיברנו קצת וזה ונראה לי שאני מהזה מאוהבת אבל אני משקשקת מפחד שיתפסו אותי או שיתפסו אותו, אני לא יודעת מה לעשות...
בקיצור אין לי חברות אין לי חיים נורמלים ואין לי בכלל מישהו לדבר איתו על זה ואני לגמרי שונאת לקום בבוקר, אם יש מישהי במצב שלי (יש חיה כזאת בכלל?) אני אשמח אם תכתבי לי זה יעזור לי לדעת שיש עוד מישהי במצב שלי
אני לא יודעת מה לעשות עד גיל שמונה עשרה שאז אני כבר אעשה מה שבא לי, כי אני לא אהיה תלויה בהורים שלי, זה ארבע שנים אני לא אשרוד!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות