אני נורא אוהב להתאמן ותמיד בעניין לדבר על זה, ספורט בכללי נורא מאתגר אותי בין אם זה חד״כ, כדורגל, שחייה. אני אוהב סרטים וסדרות, יותר אמריקאיות(גם אנימה) ופחות בז׳אנר הישראלי. כמו כן בשירים, פחות אוהב מזרחית ויותר מתחבר לרוק ופופ לועזי וכמובן פסקולים.
אני בעל מודעות גבוהה ולא מאלה שמדברים על דברים מוזרים וילדותיים ליד אנשים, גם כי לא יבינו או ישפטו וגם כי זה לא עניינם.
יש לי טבע שקט ואני לרוב ציני כשאין לי עניין לדבר.
אני אוהב מדי פעם שיחה טובה אבל זה חייב להיות עם מישהו עם קצת אינטלגנציה שמבין על מה אני מדבר, כמובן לא עם המשפחה.
אני לצערי נקלעתי למצב לא טוב בחיים שלי וכבר תקופה ארוכה אני בפציעה די רצינית מאימון וכרגע בשיקום ארוך ואימונים לא פשוטים כדי שאוכל לעבור את זה כמה שיותר מהר. בלי הכנסה, נאלץ להיות תלותי ולא יכול לסבול יותר את המבט מהמשפחה כשאני מבקש משהו, או מהמבטים המרחמים של המשפחה ״איך אתה מרגיש״. כל כך נמאס לי, אני רק רוצה לעבור ולהמשיך הלאה, להתנתק מכולם אבל המצב מחייב אותי להשאר תקוע במקום.
כל פעם שיושבים עם המשפחה, תמיד מישהו מעשן סיגריות או נרגילה ואני נמנע לחלוטין מלעשן או להריח, פסיבי אקטיבי אותו הדבר. מרגיש שאני כאילו מחוייב להתפשר או להתאים את עצמי כדי שאוכל להיות עם חיי חברה טובים יותר. האם אני לבד פה, אני משתגע מהמצב הנוכחי שלי. אני לא רוצה לשמוע שיש אנשים במצב גרוע יותר, השאיפה שלי בחיים לא להיות בסולם למטה אלא בפסגה וכרגע אני בקושי מחזיק אותו.
אשמח לעצות, עזרה, ביקורת בונה, משהו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025