אז ככה אני בת 24 שדי נמצאת בשלב שלא בא לי לחשוב על כלום ולהיעלם.
אני נמצאת כרגע בעבודה שלא טוב לי בה בגלל הסביבה שם אבל חייבת את הכסף ואין לי אפשרות לעזוב.
לימודים שנרשמתי ואז ביטלתי ונרשמתי למשהו אחר כי אני לא סגורה ב100 אחוז אם מה אני שלמה, מרגישה שכולם מסביבי כבר מצאו את עצמם ורק אני נשארתי מאחורה.
נמצאת בבית אם אמא ובעלה(אבא חורג) , אבא ביולוגי לא בתמונה עוד מלפני שנולדתי בכלל , אמא קצת מרוחקת (יש לי אח ואחיות שאני מטורפת עליהם ) אבל אני לא מרגישה שאני חלק מהמשפחה .
וזוגיות וקשרים שאני רק הורסת על ימין ושמאל בלי להבין מה אני עושה לא בסדר,
אני מרגישה שכל פעם שאני מכירה מישהו וקורה משהו והוא חותך אפילו אחרי פגישה אחת אני מתמוטטת , הכאב הוא עצום ברמה שאין לתאר. אולי משהו בי לא טוב ? משהו בי לא בסדר ? תמיד ניסיתי לחשוב מי הוא הבחור שבאמת מתאים לי אבל הכל נהרס ומת כל פעם מחדש.
אני מרגישה שבגלל שלא היה לי דמות אבהית אני הורסת לעצמי כל פעם.
נמאס לי להרגיש את הכאב העצום הזה .
ניסיתי לעשות רשימות של מטרות ושאיפות , ניסיתי לשנות סגנון חיים , התנהגות.
והחיים שלי עדיין בירידה שלא נגמרת. טועה מתי תגיע העלייה.. אבודה לגמרי
יודעת שצריך להישאר חיוביים פשוט לא מבינה לפעמים למה.. אם החיים מוסיפים לך קשיים כל פעם מחדש.
בא לי לברוח מהכל ולהיעלם. מה עושים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות