אז ככה כל הזמן שקונים שוקולד בבית או שאבא שלי מקבל מעבודה שלו כי חג או משהו אמא שלי לוקחת לעצמה "ושומרת" על השוקולד. עד לפה הכל בסדר אבל ברגע שמבקשים ממנה שוקולד היא אומרת אין נגמר או שהיא אומרת לא אסור עכשיו בכדי שלה יהיה שוקולד. אם אני אבקש שוקולד היא תגיד לי לא בגלל שאני במשקל עודף אבל אם אחותי הקטנה תבקש היא תביא לה. לבית הספר אני מבקשת שתקנה לי חטיפי בריאות כי אני מסיימת כל יום ב16:00 והיא אומרת לי לא את מסיימת מוקדם את לא צריכה ( לצורך העניין אני מתחילה בשעת אפס ומסיימת בארבע) אבל אחותי שמתחילה רגיל בשמונה ומסיימת ברבע לאחת היא מביאה לה אוכל בלי הפסקה כריך עם חטיף בריאות ירק כל שהוא ופרי. וכשפיניתי אליה היא עשתה פרצוף של היא מבקשת ממני אוכל לבצפר למרות שאני צריכה להביא לה.
עזבו את זה שאני מרגישה מופלת בכל הכיוונים למה אמא שלי שומרת על האוכל כאלו זזה מה שיגרום לי למות בלעדיו. נגיד אחותי מבקשת כריך עם שוקולד היא עושה לה אני מבקשת היא אומרת שאני לא צריכה את זה וזה משמין.
היא כל הזמן אומרת שהיא שומרת עליי. אוקיי שומרת עליי אבל למה להביא לשניים כן ולאחד לא? למה לאחי ואחותי כן ולי לא.
אני כבר השלמתי עם העובדה שאותי היא לא אוהבת ואם היא הייתה צריכה להרוג משהו מאיתנו זה היה אותי כי אותי היא לא אוהבת כמה שהיא תגיד שכן היא לא( אל תגידו תדברי איתה כי כבר ניסיתי וניסיתי וכלום).
מה לעשות? אני יודעת שזה נשמע מטומט שאני מתלוננת שלא נותנים לי אוכל אבל למה בכל משפחה נורמלית יש ארון חטיפים בבית ורק אצלינו אמא שחי נועלת את הארון שלה שלא ניקח ל חלילה משהו טעים משם?זה מגיע לרמה שהיא מקבלת משהו והיא מחלקת לכולם וסופרת כמה נשאר שלא חס וחלילה יקחו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות