אני וחבר שלי עשינו הסכם כתוב ולא הסכמתי מי צודק?

אני מבקשת לא להעלות את הסיפור לפייסבוק. אני ממש מתוסכלת ואשמח לעצה.
יש לי חבר 5 שנים.
הכל התחיל מאז שחבר שלו התחתן והחתן והחברים רצו ללכת לחגוג בסוג של מועדון חשפנות זול באלנבי. אני ישר התנגדתי כי אני לא רציתי שהוא יילך למקום כזה ומבחינתי זה מזלזל ולא מכובד ולא מתאים לו לשבת במקום כזה.
אמרתי לו את מה שאני חושבת והוא לא התנגד מולי רק ניסה "לשכנע" אותי וכשזה לא עזר שאלתי אותו אם הוא מתכוון בכל זאת ללכת שאני אדע הוא אמר שהוא לא יילך.
התחלתי לקבל טלפונים והודעות מחבר טוב שלו ובסוף גם החתן הצטרף ל"שכנועים" והם אמרו לי שאני הורסת שמחות, שזה החגיגה שלו לפני החתונה, למה אני לא מרשה לו לבוא, מה הבעיה שלי, וביקשו ממני "לשחרר" אותו, החתן גם אמר לי שכל "המסיבה" שלהם תהרס אם הוא לא יבוא ושאין שם שום דבר וכולם משחררות רק אני לא, ובמצב של לחץ אמרתי לו בסדר אז תלך.
עצבן אותי הדיונים האלה והטלפונים שעשו לי והיה רגע שאמרתי לעצמי שיילך, באותו זמן מאוד התכוונתי למה שאמרתי.
בלילה עצמו תוך כדי שהוא היה שם הוא התכתב איתי בוואטסאפ, היה בערך 2 בלילה ואני בשיא ההתכתבות איתו (ולא על מה שהולך שם, לרגע שכחתי מזה), ופתאום צלצל לי איזשהו אסימון שהוא בעצם כרגע שם - ונתקפתי בתחושה של גועל ושל סלידה ממנו, פתאום עלו לי מחשבות כמו "איך הוא מסוגל לשבת במקום כזה", "זה לא מכבד אותי!!!!!" "איך אין לו בושה?" "אפילו שאישרתי לו בהתחלה הוא היה צריך להגיד לי שהוא לא הולך", "הוא יושב שם ועוד מתכתב איתי..." ופתאום עלתה לי תחושה ממש מגעילה עליו שאני כבר לא רוצה אותו בגלל המעשה הזה ונתקפתי פחד וקנאה וגם תחושה שהוא היה צריך להציע לי להישאר ולהבין לבד שזה לא בסדר, ובהבזק של רגע אמרתי לעצמי טוב אז זה נגמר כי הרגשתי שמפה אין דרך חזרה גם אם הוא יצטער ויתנצל...כי זו לא ההתנהלות שאני מצפה מהגבר שלי... אז פשוט שלחתי לו הודעה "מצטערת שזה בא משום מקום אבל אחרי שחשבתי עם עצמי הרבה ועל המקום שאתה נמצא בו כרגע החלטתי שזה גדול עליי ואני לא רוצה את הקשר הזה יותר, שיהיה לך בהצלחה",
הוא התקשר אלי מלא פעמים וניתקתי לו, לא כי רציתי לנתק פשוט כי לא היה לי מה להגיד ועל מה לדבר, והייתי אחוזת אטרף פתאום על זה שהוא שם, שלח לי מלא הודעות לא הגבתי.
אחרי משהו כמו חצי שעה הוא צלצל לי בדלת (בשעה 2 וחצי בלילה), ואני גרה עם ההורים שלי זה לא שאני גרה לבד!! פתחתי ואמרתי לו שאין על מה לדבר מבחינתי זה גמור, לא כי אני כועסת אני לא כועסת אני פשוט מאוכזבת וזהו. הוא ניסה לדבר איתי ולא נתתי לו (הוא לא נכנס הוא עמד בכניסה), וכל רגע אמרתי לו שישחרר אותי כי אני רוצה ללכת לישון, והוא לא הבין עד שכבר נמאס לי ורציתי לסגור את הדלת, והוא לא זז משם הוא שם את הרגל שלו וכל רגע דחף את הדלת כדי שאני לא אסגור אותה, ובאמת לא רציתי לדבר באותו רגע פשוט לא רציתי לדבר ואמרתי את זה בצורה הכי מכבדת שאפשר. לא קיללתי ולא כעסתי פשוט אמרתי שלא בא לי לדבר עד שהוא הכריח אותי פשוט לסגור לו תדלת בפרצוף כי הוא לא נתן לי לסגור אותה בצורה רגילה הוא כל רגע חסם לי את הדלת.
הוא הלך וזהו.
אחרי כמה ימים הבנתי שסבא שלו נכנס לבית חולים אבל לא עשיתי מזה עניין ולא חשבתי שזה דבר חמור כי סבא שלו בן 80 והוא בערך כל החיים נכנס ויוצא מבתי חולים לסירוגין. הוא לא בן אדם הכי בריא שאפשר הוא חולה דיאליזה וסכרת ואלף דברים ככה שהרבה פעמים יוצא לו להיות כמה שבועות בבית חולים, אני בדיוק רציתי לנסוע עם המשפחה שלי לטיול והלכתי אליו בשביל לקחת כמה דברים שלי שיש אצלו בחדר שהייתי חייבת אותם לטיול, וכשבאתי הוא אמר לי את לא מתביישת את נוסעת לטיול כשסבא שלי נמצא במצב כזה ולא ידעתי מה המצב ואחרי שהתברר לי מה המצב אז התחלנו לדבר ושאלתי אותו איך הוא מרגיש ומדרך לדרך יצא שהשלמנו בסוף וחזרנו אפילו שבפנים מאוד כעסתי ונעלבתי אבל החלטתי לנסות לשכוח.
הבעיה היא שיום אחרי שנפרדנו יצאנו אני וחברה שלי ועוד 2 ידידים, ידיד אחד משותף של שתינו ועוד החבר שלו.
הידיד המשותף הזה הוא ידיד שלי מהצבא ולא מישהו זר, אנחנו מכירים כבר 6 שנים ותמיד היה בנינו קשר טוב נטו של אחים, כשהיינו בצבא היינו עושים הרבה שטויות וצחוקים כאלה אבל מצד שני תמיד שמרתי איתו על דיסטנס מסוים כי אני מכבדת את חבר שלי אז אף פעם לא נפגשנו לבד או שהיה קשר אינטנסיבי והאמת שלא ראיתי אותו מלא מלא חודשים. ואחרי הצבא שמרנו על קשר קטן לסירוגין נפגשנו רק עם החברה הזו על הדרך או באירועים של ימי הולדת וזהו...וגם כשהיינו נפגשים אחרי מלא זמן החיבור שלנו תמיד היה כאילו אנחנו מדברים כל יום.
אז היה לנו משעמם ואז יצאנו ארבעתנו אז הלכנו לבאולינג לאכול ואז הלכנו לבית של חברה שלי וישבנו.
הם כולם שתו אני שתיתי רק חצי כוס מעורבבת עם אקסל (אני בכלל לא אוהבת לשתות וזה דיי מגעיל אותי שתיתי רק בשביל האווירה), ואז מתחתי את הידיד המשותף הזה כי תמיד הייתי עושה לו את זה והוא תמיד היה מאמין וזה היה סתם לשם הצחוקים ובאמת נקרענו כולם.
ואז הוא ניסה להחזיר לי והוא יודע שיש לי פחד מטורף מג'וקים ויש לחברה שלי בבית חיות של ילדים שנראות ממש אמיתיות וביניהם היה ג'וק שנראה ממש אמיתי גדול שחור עם מחושים והכל!
ואז הוא מתח אותי עם הג'וק והוא צילם את הסרטון כי כשיש מולי ג'וק מודה אני הופכת להיות משוגעת...
אז כשאני וחבר שלי היינו יחד בלילה אצלו בבית הוא הסתכל לי בטלפון ואז ראה הודעות מהידיד המשותף הזה, שהוא כאילו שלח לי את הסרטונים ורשם לי הנקמה 1, הנקמה 2, סתם בשביל הצחוקים... ואין בסרטון שום דבר חוץ מזה שהוא מתקרב אלי עם ג'וק עם מחושים ואומר לי הנה תראי ואני מרביצה לו ובוכה ומשתגעת והוא ממשיך להתקרב אלי עם זה ואז בסוף רואים שהוא מחבק אותי אחרי שהוא אמר לי שזה סתם וז.ה. ה.כ.ל. בסרטון רק מופיע שנתתי לו חיבוק. ובדרך לסרטון ראו את השולחן עם השתייה החטיפים וכל מה שהיה שם.
אז הוא ראה את הסרטונים האלה וחטף עלי ג'ננה, אמר לי "הבנתי מה עשית אחרי שאנחנו נפרדים" "ממתי את שותה?" "מה את מחבקת אותו" "למה אני צריך לראות את הדברים האלה" "ממש מצחיק לכם ביחד" מה זה הנגיעות האלה ועוד.
אמרתי לו שבחיים לא היה לי איתו כלום ולא שתיתי והוא לא האמין ששתיתי רק חצי כוס ואחרי שהוא ראה את החיבוק הוא ממש התהפך עלי בצורה מפחידה ואמר לי שזה באמת צריך להיגמר (ועוד חצי שעה לפני זה שכבנו! הוא התהפך תוך כמה דקות) על סרטונים שלא באמת מראים שום דבר והוא יודע שאני לא בחורה זולה או בחורה שהולכת עם כל אחד כי הוא יודע שהוא הראשון שלי, והוא מבין שאם שכבתי רק איתו כנראה שאני לא הטיפוס שילך וישכב עם כל אחד, אני בכלל לא ידעתי מה זה להיות ביחד עד גיל 19!!!!!!! כי חיכיתי למישהו שאני יאהב.
ואז הוא פתאום אמר "ועוד אני יצאתי בגללך מהמסיבת רווקים הזאת", אז אמרתי לו תודה רבה באמת ואז הבנתי שגם הסליחה שהוא ביקש ממני זה רק כדי לרצות אותי ולא בגלל שהוא הבין בכלל מה הבעיה בלהיות במקום כזה.
בקיצור אחרי שרבנו בלילה הוא לא רצה לדבר איתי ועוד באיזה סוג של הפגנתיות ודרמה מוגזמת הוא השאיר אותי בחדר לבד והלך לישון בחדר למטה... בבוקר כשירדתי למטבח אז אמא שלו כנראה ראתה בבוקר שהוא ישן בחדר אחר אז היא שאלה מה קרה לכם? אז הוא אמר לא קרה כלום. אז היא שאלה אותי מה קרה אז הוא אמר לא קרה כלום זה נגמר..
כאילו לא מספיק כל זה הוא גם גרר את אמא שלו לתוך העניין וגרם לה איכשהו לדעת מזה אז שהיא שאלה מה קרה אז הוא פשוט אמר לה לידי "זה נראה לך הגיוני שמישהי יום אחד שהיא נפרדה מחבר שלה תשב עם בנים ותשתה ותתחבק?" (ואמא שלו מכירה אותי ויודעת בדיוק מי אני!!!!!!!!!), הוא פשוט עיוות את כל הסיפור כי כשהוא סיפר את זה זה באמת נשמע רע.
בסה"כ הלכנו לבאולינג ואז הם חזרו הביתה ושתו. אני שתיתי חצי כוס כי אני תמיד שותה חצי כוס גם עם חבר שלי וגם באירועים וגם בכל מקום. זה לא היה בנים זה היה ידיד משותף שאני מכירה מהצבא כבר 6 שנים, ולא התחבקתי איתו מאיזה עניין רומנטי הוא פשוט....עבד עלי ובכיתי.
וככה גם הסברתי לאמא שלו ואז שאלתי אותה אם זה נראה לה הגיוני שמישהו שיש לו חברה ילך למועדון ששותים שם ורואים בנות רוקדות ערומות על עמודים בזמן שחברה שלו יושבת בבית ומחכה לו?
וגם הראתי לה את הסרטונים האלה של הידיד הזה ואפילו היא אמרה לו שאין שום דבר לא בסדר בסרטון ומה הוא רוצה ממני?????
כאילו מילא אם רק אני אומרת, אז אולי אני באמת נגועה בדבר הזה ולא מודה בטעות שלי, אבל יותר מזה שאמא שלו אמרה את זה?? מאיזה אינטרס? היא מול הפרצוף שלו אמרה לו שהוא טועה והוא עושה סתם ביג דיל משום דבר, והוא עדיין ממשיך!!!!
עכשיו הוא החליט שאנחנו נעשה "הסכם כתוב" (הייתי בהלם ששמעתי את זה),
הוא אמר שכל אחד יביא הסכם והשני יחתום (טוב זרמתי איתו.... אמרתי שאולי זה יבוא לטובתי)
אז אני רשמתי בהסכם דברים נורא הגיוניים,
אני מתחייב לא ללכת למועדוני חשפנות בשביל שום מסיבת רווקים, לא ללכת כשאני כועס ועצבני (כמו ביום הזה שהוא השאיר אותי לבד בחדר ועוד) ועוד דברים שהם בגבול הטעם הטוב.
ומה הוא רשם בהסכם?
שאני מנתקת קשר מהידיד הזה וגם מהחברה (לא מספיק הידיד הוא גם הקשיר את החברה לעניין), לא יוצאת איתם יותר ולא נמצאת בסביבה שבנים שותים בה אם הוא לא נמצא בה, בקיצור הוא עשה תת סעיפים של אולי 30 סעיפים שהיו נראים לי ממש מגוחכים כשקראתי את זה עמדתי להתפוצץ מצחוק או מעצבים.
אז אמרתי לו בצורה הכי יפה שיש שאני לא חותמת על דבר כזה כי הוא הגזים, ושזה כמו שאני אכניס תנאי להסכם שהוא ינתק קשר עם החבר הזה שהלך איתו למסיבת רווקים,
אז הוא אמר אל תחתמי, קרע את הדפים פיזר אותם בכל החדר ואמר עד שאין הסכם לא חוזרים.


מה אני אמורה לעשות עם הדבר הזה????
אני לא רוצה להיפרד ממנו להפך הוא האהבה הכי גדולה שיש בחיים ואני באמת אוהבת אותו עד שהוא קצת משתגע אבל עדיין אוהבת.
איך להסביר?? מה להגיד?? אולי צריך גורם חיצוני שיסביר?מטפל??. ייעוץ? אולי צריך לתת לזמן לעבור? ולמה הוא לא מאמין לי אם אף פעם לא באמת בגדתי באמון שלו?
לא יצאתי הרבה פעמים עם ידידים מאז שאנחנו בקשר, אולי משהו כמו 4 פעמים... וגם זה היה שהוא בא אחר כך. זאת היתה פעם ראשונה לבד אולי בגלל זה?
אני מנסה להיות אמיתית עם עצמי ולחשוב שאם הייתי רואה סרטון כזה אצלו יכול להיות שהייתי רוצה להרוג אותו ואחרי יום נרגעת, אבל הוא ממשיך.
והחברה הזו לא חשובה לי אין לי בעיה להעיף אותה, גם הידיד הזה לא, אבל זה על עניין העקרון, למה להעמיד תנאים כאלה???