אמא שלי רוצה להעיף אותי מהבית

אז כמו שכבר הבנתם מהכותרת - אמא שלי מעיפה אותי מהבית .
המצב המשפחתי בבית הוא כזה - ההורים גרושים עוד מאז שהייתי תינוקת בחיים לא ראיתי את אבא שלי הוא גר בחו״ל .
אני בת יחידה . אני ואמא שלי (36)עוד מעט 37, גרות בדירה שכורה והיא עובדת משמרות בבית חולים ( היא אחות ) בגלל זה לא יוצא לי לראות אותה הרבה .. אבל בכל זאת אנחנו מוצאות זמן למספיק ריבים .
סבתא שלי גם גרה איתנו .. היא מבשלת מנקה ובעיקר מנסה להרגיע אותנו באמצע ריב .
זה כבר נהיה בלתי נסבל כל המצב הזה . באמת שכבר הגענו למצב שאנחנו עוד שניה רבות מכות ( כבר הגיע למצב של ידיים )
אתמול היה לנו ריב ענק !! שהתחיל משטות , אבל האופי שלי מאוד קשה אני לא יכולה לסתום את הפה !! תמיד יהיה לי עוד משהו להגיד ואני חייבת לענות ! ואמא שלי אפילו יותר גרועה ממני בעניין הזה ..
בקיצור אתמול בפעם הראשונה יצאה לי מהפה קללה שאמרתי אותה לאמא .
הכל היה מעצבים ומכעס ופשוט לא יכולתי יותר להחזיק את עצמי .
כמובן שאני מצטערת על זה ...
היא אמרה לי : ״ מה אמרת עכשיו !? תאספי את הדברים שלך ותעופי מהבית הזה ״
הוצאתי מזוודה ותוך 5 דקות היא הייתה ארוזה .
אבל יצאתי מהבית ונפגשתי עם 2 חברות בפארק שהרגיעו אותי .. בזמן שאמא שלי התארגנה לעבודה ויצאה לשם כעבור כמה דקות ..
יש לי חבר בצבא אנחנו 9 חודשים ביחד .. אהבה אינסופית. כל כך קשה לי עם העניין שהוא תגייס וחוזר פעם בשבועיים ולפעמים 3 שבועות ..
המשפחה שלו מקבלת אותי ואני כמו בת אצלם .. סיפרתי לאמא שלו הכל .. הייתי אצלם אתמול בערב וסבתא שלי לי הודעה לבוא הביתה וללכת לישון לפני שאמא שלי חוזרת מהעבודה . זה מה שעשיתי .
היום אמא שלי מצאה עוד פעם על מה לריב והתחילה את הכל מחדש ( אני לא פניתי אליה ) התעצבנתי ואמרתי לה שאני לא רוצה לדבר איתה ושלא תפנה אליי ושהיא חופרת ועוד פעם לא התאפקתי וצעקתי לה : ״ תסתמי !! ״ היא אמרה לי שהיא לא צוחקת ושזה הלילה האחרון שלי בבית הזה ושמחר אני אלך לחפש לעצמי מקום אחר לגור בו . היא גם אמרה שהיא תנתק לי את השיחות מחר ואת הכל ( ז״א שגם לא יהיה לי טלפון ובאמת שבלעדיו אין לי חיים. בלי לדבר עם חבר שלי .. כי זה אפשרי רק בהודעות )
דיברתי עם אמא שלו עוד פעם והיא אמרה לי לבוא אליהם מחר לישון אצלם .
אני לא יכולה ליפול על משפחה . הם 6 אנשים בבית וזה לא נעים לי המצב הזה למרות שבאמת אין לי ברירה אני לא יכולה לישון על ספסל ברחוב .
מה יהיה עם הלימודים ? עוד מעט מתחילות הבגרויות .. ובדיוק היום היה לי ראיון עבודה ואני מתחילה לעבוד בשבוע הבא .. מה יהיה ?? אמא שלי גם בטח תיכנס לדיכאון או משהו כי היא לבד . אני הדבר היחיד שיש לה בחיים האלה .. אין לה חבר כבר כמה שנים לא הייתה לה זוגיות ואין לה חברות שהיא יכולה לצאת או לדבר איתן .
אני יודעת שאמא שלי לא תסלח לי בכזאת קלות אם אבקש ממנה סליחה והיא גם לא תתרכך .. במיוחד שיש לי בעיית עצבים חמורה שמכל דבר אני מתפוצצת .. אז אני לא יודעת מה לעשות איך לתקן את כל המצב הזה שנוצר !! אני רק בוכה והאדם שהכי הייתי רוצה שיהיה פה עכשיו לצידי - חבר שלי .. לא נמצא . ובקושי אפשר לדבר איתו כי הוא בשטח כל הזמן בלי הטלפון וכשהוא חוזר הוא מתקלח ועולה לישון כי יש לו 4 שעות שינה עם שמירות והכל .. זה בלתי אפשרי . אני אבודה . אני מרגישה כל כך קטנה . בבקשה תעזרו לי . מה הייתם עושים במקומי ?