אמא שלי לא קנתה לי בגדים או נעליים או חולצות בית ספר או תיק כבר שלוש שנים, אני רצינית אני לובשת בגדים מכיתה לח' ואני ביא'
אמא שלי גם רוב הזמן לא מכינה לי או קונה לי אוכל ואני לא יכולה להכין לעצמי כי "אסור לי להתקרב למטבח" אז אני נשארת רעבה.
אמא שלי גם זורקת אותי אצל אבא שלי מתי שהיא רק יכולה
אני מרגישה כמו גור כלבים שבהתחלה מתלהבים ממנו אבל כשהוא גדל אז לא איכפת ממנו.
אני מרגישה גם שאני מזניחה את עצמי בגלל זה
וגם הערכה העצמית שלי יורדת כי אני מרגישה פחות, כאלו לא רוצים טובה להשקיע בי או לפחות לתת לי צרכים בסיסיים.
כשאחותי מגיעה כל שבוע מהצבא לשלושה ימים אמא שלי מכינה לה יותר אוכל ממה שהיא מכינה לי בחודש
וקונה לה מה שהיא רוצה וכל פעם שאני צריכה מוצר צריכה בסיסי כמו מברשת שיניים ופדים אני משתמשת ב100 שקל בחודש שסבא וסבתא נותנים לי.
יש לי מה לעשות עם המידע הזה אם אני רוצה לשפר אותו? רווחה?, זכויות הילד? או כל דבר דומה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות