ערב טוב חברים ,
אני בחור בן 26 , אני זוכר את ימי בבית ספר בתור הילד הכי חכם בשכבה ,
מגיל קטן ולאן שאני פונה כולם רק שופכים עליי מחמאות , הוריי כמובן בנו עליי או בשבילי חלומות , אחרי התיכון ושירות צבאי הייתי נעול שלא אלך ישר לאוניברסיטה -היום אני לא מבין למה -אבל אז רציתי רק חופש מהכל , הרגיש לי שאוניברסיטה זה גיהינום , הייתי מעשן לעיתים רחוקות ,
תכננתי לעצמי שאני אקח הפסקה של שנה או שנתיים מקסימום בהם אוכל לעבוד קצת ולעשות חיים , אז שכרתי דירה והתחלתי למלצר / ברמן .. במהלך התקופה הזו גם הפכתי למשתמש מריחואנה כבד , בהתחלה זה היה כיף , לא היו לי דאגות - או כך חשבתי -
אז הרשתי לעצמי לעשן כל היום וכל הלילה והיו גם נגיעות סמים "קשים" יותר במהלך התקופה הזו שנמשכת עד עכשיו ,
דבר אחד שאני חייב לציין שתמיד כולם ראו בי מישהו חכם , ומבריק רק שאני לא כלכך הרגשתי את זה , אפשר להגיד שהביטחון העצמי שלי היה נמוך במיוחד עם בנות , לא ברצפה אבל נמוך ממש , הסתכלתי על כל הבחורים שסביבי ורציתי להיות כמו כל אחד מהם רק לא עצמי , בחור עם בטחון וכריזמה שכובש כל בחורה ,
עברו השנים וגם אני השתניתי וכן בזכות העבודה עם אנשים קיבלתי בטחון והיום אפשר להגיד שאני כן כובש בנות ,
עכשיו זה הקטע , בגיל 26 אחרי 5 שנים של חופש ובטלנות אני כן הבחור הלא ביישן שרציתי שאני אהיה רק אני לא יודע אם הייתי צריך לעבור את כל זה ולוותר על לחסוך כסף ולסיים תואר בשנים הללו
יש בי חרטה מסוימת , כי אני חושב לעצמי שרציתי כל השנים הללו להגשים פנטזיות של בחור בתיכון ואני עכשיו פאקינג בן 26 !
תודה לאל שעם סמים אני סיימתי , אני חושב שלמדתי המון וצברתי ניסיון חיים אבל זה לקח לי מהחיים כמה שנים טובות ..
תודה על הזמן שהקדשתם בכדי לענות :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות