מאז ומתמיד הייתי בן אדם מאוד שקט, ש״קופא״ בסיטואציות חברתיות מתוך פחד להיפגע.. אני לא יודעת איך להתנהג, מה להגיד, מה מותר לי לשאול ומה לא.. אבל, אני תמיד רוצה לעזור לאנשים, ותמיד מעניין אותי שאנשים שאני מכירה יהיה טוב..
אבל, אנשים לא מפרשים אותי נכון.. חושבים שאני מתנשאת או סנובית או עצובה כל הזמן לפחות ככה נדמה לי.. אף אחד אף פעם לא שואל מה שלומי, כאילו שאני לא מעניינת אף אחד!
אני סטודנטית במכללה באיזור המרכז.. ואני מעולם לא הרגשתי כל כך בודדה! שלאף אחד לא בא להיות בחברתי.. ואני רק רוצה לתת מעצמי ורק רוצה שיקבלו אותי שירצו להיות חברים שלי.. שאנשים ירצו לשתף אותי בדברים שעוברים עליהם.. שמישהו ירצה לדבר איתי!
אף פעם לא מביאים אותי בחשבון.. אני מבינה שלפעמים זה מרגיש שאולי אני מתאמצת יותר מידי להתחבר לאנשים אבל, אני כבר אובדת עצות והבדידות הזאת הורגת אותי ואני כבר לא יכולה יותר! אני כל כך בודדה!
אני רק רוצה מישהו לדבר איתו! חבר/חברה שיהיה עם מי לבלות, שיהיה מי שירצה לבוא לדבר איתי כשצריך!
אני מרגישה שאני פשוט מיותרת בעולם הזה, הבדידות חונקת אותי! אני לא רוצה לחיות ככה יותר! זה לא שווה כלום, מה שווה לעשות תואר אם אין לי אף אחד בחיים לחוות איתו את מה שאני עוברת או שהוא עובר..
אני באמת כבר לא יודעת מה לעשות! פשוט עדיף לי להתאבד
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות