שלום לכולם
לאחרונה אני מרגישה די מבולבלת יוצא לי לפעמים לחשוב האם אני רוצה ילדים או לא .. כיום אני יותר מתחברת לאל הורות מאשר הורות עצמה אבל בתקופה האחרונה התחלתי לא לבטל את זה עד הסוף לפעמים אני חושבת לעצמי שאולי אם אני יהיה בגיל בוגר מספיק , מבין מספיק, עם בסיס כלכלי יחסית חזק , ואני ירצה ילדים אולי אני כן ירצה להביא ילד אחד או שתיים אבל הדרך לשם ניראת לי לא הגיונית אני לא הייתי רוצה לבזבז תזמן שלי על טיפול בילדים במקום לצאת לבלות, שיש לי את כל ה24/7 שעות לעצמי , שאני בוחרת בכל רגע נתון מה לעשות ביום מבלי להיות כבולה לשגרת יום של ילד , מעבר לזה שאת הכסף שאני מרוויחה הייתי מעדיפה לבזבז על דברים שאני אוהבת , והכי חשוב אני רוצה את החופש והשקט שלי , אם אני חוזרת עם עצמי שנה אחרונה ממש ממש הייתי אומרת שלי לא יהיו ילדים ואני לעולם לא ינסה .. אבל בתקופה האחרונה אני מרגישה שהראש והחשיבה שלי הולכת לעוד מקומות , כל הילדות שלי כל ההתבגות שלי , ימי הולדת שההורים עשו לי , טיולים בחול, זה כן משהו שהייתי רוצה שיהיה לי , הייתי רוצה שיהיו לי ילדים שאני יצתרך לגדל ולהשקיע בהם .. מצד שני אני נורא מפחדת מהמחויבות הזאת וגם שאני רואה את חברות שלי עם הילדים שלהם זה לא מחזה מלבב זה אפילו לא עושה חשק האם בכלל אני ירצה אי פעם ילדים .. אין להם חיים הם כלואות בתוך המבוך הזה שנקרא הורות ... והדבר שהכי אולי מצליח להלחיץ אותי זה מקרה כזה שאני יביא ילד ויתחרט עליו כמו בספר האחרון של ד"ר 'אורנה דונת' מה עושים במקרה שמתחרטים ??? חיים בחרטה והכחשה? ומה אם יקרה שאני לא יביא ילדים ויתחרט על זה חרטה יכולה להיות קיימת לכל הכיוונים מה אני אמורה לעשות להגיע לגיל 30 ואז להחליט או לחכות שאני יתחתן ואז להחליט ???
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025