להורים שלי יש חברים, כבר מעל 30 שנה, ולהם יש בת, ועד לפני שש שנים היינו די קרובות.
לפני שש שנים הייתי בתקופה די קשה בחיי, עקב החלטה שקיבלתי, והרבה אנשים סביבי לא היו מרוצים ממנה. (לא משהו שעמד להזיק לאף אחד, רק בחירת נתיב בחיים שלי שלא התאימה לסטנדרטים ולתלם שכל הסביבה שלי חיה בו).
מה רציתי לעשות? להתחתן. בגיל צעיר, בלי תואר בשום דבר, עם מישהו שהכרתי שנה אחת.
הייתי אחת נגד כולם כמעט, כל המשפחה הקרובה שלי, האנשים הכי חשובים לי, לא תמכו בי. בלשון המעטה.
הרגשתי לבד וזה היה נורא.
ואז חברה שלי, נקטה באותה העמדה.
וזה פגע בי מאוד, שבר משהו ביחסים שלנו, אבל לא אמרתי לה, ופשוט התרחקתי ממנה עד כדי ניתוק מוחלט. כבר חמש שנים לא דיברנו.
אבל ההורים שלנו עדיין חברים טובים.
ועכשיו היא מתחתנת, והיא הזמינה אותי לחתונה.
אני ממש לא רוצה ללכת. השאלה שמקשה עליי זה איך לבשר את זה.
הבעיה היא בעיקר מול אמא שלי.
היא תמיד מתנגדת לי.
כשהיא בישרה לי על החתונה לפני כמה חודשים ושאלה אותי אם אני אלך, עניתי ב"נראה", למרות שידעתי שלא, ולא היה לי כוח להתווכח.
היא הגיבה כאילו אמרתי לה שאני שוקלת לבצע רצח עם.
אז אני לא מתכוונת ללכת, ואני לא רוצה מצד אחד לפגוע ביחסים של אמא שלי עם חברים שלה, מצד שני לוותר על העקרונות שלי ולרצות אנשים אחרים (מה שאני תמיד עושה בסוף).
אז כיצד לבשר את זה? גם לכלה וגם להורים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות