תמיד אני שואלת למה דווקא אני ?!,
אם מסתכלים מהצד רואים שיש לי הכול – לא חסר לי כלום,
אך אם מסתכלים מבפנים רואים שחסר הרבה.
הבעיה היא לא שאתה ואמא גרושים,
כי מלא ילדים בעולם ההורים שלהם גרושים או יותר גרוע...,
אך לי הכואב ביותר כי בי האבא לא מעוניין,
תמיד התגאתי בך וחשבתי שאתה אבא נפלא ואפילו אהבתי אותך יותר מכול אני דומה לך גם במראה וגם באופי,
אולי בגלל שהיתי קטנה ולא הבנתי כלום מהחיים שלי אבל עכשיו דעתי שונה .
האמת הבנתי את זה רק לפני כמה שבועות כשדיברתי איתך בפלא,
אמרת לי שאתה תנסה לבוא בסוף החודש אבל אני אמרתי לך שלא,
יש לי שבוע חופש מהבצפר למה שלא לנצל את זה,
אז פתאום שינת את דעתך תוך שנייה-אוקיי על בטוח אני יבוא השבוע ככה אמרת...,
אבל כמובן כמו בהרבה פעמים לא באת ואפילו לא התקשרת אני מבינה שאתה סה"כ בן אדם כמוני אולי צץ לך משו ברגע האחרון אבל לפחות תתקשר תגיד לי אל תשאיר אותי חסרת אונים!!
רק אחרי השיחה הזאת הבנתי באמת כמה כל מה שחשבתי עליך פשוט לא נכון, דווקא השיחה הזאת מכל השיחות (אפשר לחשוב כמה כבר היו)
פתחה לי את העיניים וירד לי האסימון אולי זה בגלל שהתבגרתי כבר.
אבל לך לא אכפת כנראה מה שאני מרגישה אתה חושב שאם הייתי בת 15אז ילדה גדולה ועצמאית אז לאאאא ואתה עוד אומר לי שאני יבוא לבקר אותך שאני יעשה מאמץ אם זה חשוב לי-שאני יעשה מאמץ ומה איתך איפה כל המאמצים שלך,
איפה היית כל השנים?!!
אתה חושב שזה נורמאלי שאני רואה אותך מקסימום פעמיים בשנה ועוד לדקה ופוף נעלמת אתה אפילו בגדים לא קנית לי מתנה ליום הולדת ה16 לא העזת להביא לי מתנה או לומר מזל טוב ביתי היקרה עד 120 שנה
אפילו תאריך לגיוס שקיבלתי לא חשבת להרים אליי טלפון ורק לומר לי גיוס קל ונעים
גם כשעליתי על מדים חיפשתי אותך תמיד אפילו למשפחה שלך הלכתי בכדי לחבק אותך ולהגיד שאני אוהבת אותך ושתיראה אותי במדים ירוקים לא היית שם :(
טלפנו אלייך אחים שלך דודים שלך אמרו לך שאני פה מחכה לך אמרת שאתה לא יכול אמרת שאין לך זמן ואותי זה שבר בכיתי בלי סוף יושבת עם עצמי ורק מזילה דימעה שיחס אבהי אין לי ממך ,
הבטחת לי הבטחות ולא קיימת אותן אולי אתה עכשיו מאושר מהחיים חי עם אישה אחרת ואולי יש לך ילדים ממנה אבל בלב שלי יש חור גדול ושחור שאותו אי אפשר לכסות
אתה פשוט הרסת לי אותו ופגעת בי חזק
אבל לא תן לחור הזה לגדול עם השנים אכסה אותו וזה יעבור אבל לא אשכח כמה לא התחשבת בי
אולי אני מבינה אותך, הרי אתה התחלת בחיים חדשים –יש לך אישה וילדה לא חסר לך בחיים.
ולי יש חור גדול בלב אין לי לב שלם וגם אף פעם לא יהיה לי אתה בחיים לא תהיה חלק מהחיים שלי אתה לא מכיר אותי אתה לא יודע מי אני בכלל,
הריי חוץ מהשם שלי ועוד כמה פרטים קטנים עליי אתה לא יודע כלום.
אני תמיד אומרת שאבא שלי זה הבעל של אמא שלי כי הוא יותר אבא ממך ואני לא מתביישת בזה אני מתביישת בך!
אין לי אבא זה כאילו שאתה מת!!
אני לא אומרת שאנחנו צריכים להיפגש כל יום וגם לא כל שבוע כי אתה גר ממש רחוק אבל אפילו אנחנו מדברים במקרה הטוב פעם בחודשיים.
אתה כאילו באמת לא מבין את זה, שזה ממש לא נורמאלי?!
אני רק עכשיו מבינה את זה, ועכשיו קולטת שלי אין אבא,
אני לא יודעת מה זה אבא ומה אמורים לעשות עם אבא,
וכמוך אני לא יודעת מי אתה.
אין לי אפילו תמונות שלך אולי שתיים חח זה כבר מתחיל להצחיק אותי.
אולי אתה כן דואג לי ומתעניין בי אבל אני ממש לא שמה לב לזה,
למה אני בכלל צריכה לבכות כל הזמן בגללך אתה פשוט לא שווה את זה.
אני תמיד מקנא בילדים שאני רואה אותם עם אבא שלהם ואני באמת רואה כמה אתה חסר לי, דמות גברית שתשמור ותגן עליי.
אי אפשר להחזיר את הזמן אחורה אפילו אם נתחיל מעכשיו להתראות יותר זה לא יעזור שום דבר לי ישנה לי את העובדה שלא היה לי אבא,
הרי עכשיו שאני כבר גדולה אני רק צריכה את הכסף שלך,
את כל אהבה שלך הייתי צריכה שהייתי קטנה ושום דבר לא יכול לכפה על אהבה שלך אין לה תחליף, אבל אני לא זכיתי לקבל אותה.
אתה פשוט לא מבין כמה אתה חסר לי!!!
אם היה לי לפחות אח גדול שיכול היה להחליף אותך בקצת אבל גם זה לא,
אולי אתה חושב שיש לי חיים טובים בעיקר בזכות אמא שלי אבל תתפלא גם איתה יש לי בעיות והרבה דברים שהייתי רוצה לשנות,
אולי היא עובדת וניראת מצוין ומצליחה בחיים
ולא פעם אמרו לי שהיו מתים לאמא כמו שלי אבל לא בשבילי.
סבתא שלי היא היחידה שאני הכי אוהבת וגם היא עכשיו חסרה לי וזה נכון שבלי אמא שלי אני כלום כי בזכותה יש לי הרבה דברים אבל סבתא שלי היא יקרה לי ואיננה עוד ואצלי בלב זה צובט מאד ,
הייתי חייבת לכתוב את זה כאילו לך,
כי זה יושב לי הרבה זמן בלב ואין לי כוח להחזיק את זה יותר שם אז הייתי חייבת לרשום את זה אני גם בחיים לא ידבר על זה איתך במילא אין לזה כבר טעם.
כל כך רציתי לספר לך על עבר שקרא לי בזמן האחרון קרו לי המון דברים שאתה לא יודע בכלל תמיד חיפשתי ת'חיבוק שלך שתבוא לצידי ותרגיע אותי אבל לא היית שם
המקרה האחרון שקרה לי רציתי רק לראות אותך ולחבק אותך חזק יותר להרגיש את חום אהבה שלך
אבל גם את זה אין לי וכשזעקתי לעזרה אמא לא עזרה לי כל כך היא לא הושיטה לי יד כש.. רציתי יד מושטת לעבריי ועכשיו אני בת 28 ועדין אין לי אותך וכניראה שגם ביום שיקים משפחה לא תיראה את ילדיי והם לא יזכו לראות את סבם שחיי לו חיים במקום אחר
כמה קשה בלי אבא שלא שואל לשלום ביתו שכל השנים רדפה אחריו וחיפשה אותו בנירות
כשהיא הייתה זקוקה לעזרה ונחמה,
ועכשיו לא מספיק שאני כל כך עצובה ורע לי עם זה שאתה לא פה איתי
גם כל כך מקנאה מאחרים שלהם יש את מי שאוהב "אבא"
וגם את המילה "אבא" לא אומר אותה עוד ,
נ.ב.
עכשיו אני מתקדמת בחיים אני יוצאת נכנסת ממש חייה את החיים גם אם עצוב בפנים אבל שורדים משלימים את המצב לפעמים צובט ולפעמים דמעות עולות אבל בסוף הכל עובר ,
לפעמים יש את הרגעים כשרואים אבות וילדים
מסתכליםורגע חיוך כמה טוב שיש אבא לכל ילד/ה
אבל גם דמעה זולגת שאת יודעת שאביך לא שם כדי לחבק אותך וזה עצוב :(
ואני מקווה שאם אתחתן הישאר עם בעלי לעד
ועם ילדיי לעולמים ויהיה מאושרת לתמיד
ותמיד ישמור על אמי גם עם היא לא התייחסה אליי בעבר
או לא הושיטה את ידה כשאני הייתי צריכה
ועכשיו יש דרך אחת שאני צריכה לעשות פשוט לחיות יותר
ולדעת שלא משנה מה תמיד לחייך
בתקווה לאהבה חדשה ודרך הצלחה אמן!!
ועכשיו אבא לא אקרא עוד כי אין לי אותך ,
גם עם אצטרך אותך אתה לא תהיה כאן ולא תושיט את ידך
גם אם אתחתן לא תהיה איתי בחתונה שזה הכי כואב שאבא לא בפתח דלת החופה
ומה עכשיו את חיוכך לא יראה פנייך איני יודעת איך הן ניראות
במקום שתתקרב אתה מתרחק ,
קיוותי שתחזור קיוותי שסוף סוף נתיחד ביחד
אתה אני ואמא אבל קמת וישר טרקת את הדלת
ואני עוד חשבתי שזה בסדר שנוכל לתקן הכל אבל איזה טיפשה הייתי
שחשבתי ככה
טוב זהו אין לי מה לומר לך עוד ,
רק המילה "אבא" לא תיצא מפי עוד
נ.ב.
לא אל תשפטו אותי בגלל הגיל
זה עדיין כואב שאין חום אבהי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות