שלום לכולם.
אז קודם כל סליחה על הבוטות.
אז קצת עליי:אני בת 17,יש לי חבר ובכללי אני ילדה עם ביטחון עצמי גבוהה,יפה,צינית ומתחברת ישר לאנשים.
לפני שנתיים שהייתי בת 15 פתחתי פייסבוק והוספתי איזה מישהו שהיה אז גדול מימני בשנתיים,הכרתי אותו לפני וכל הזמן היו בנינו רק מבטים לפני שהכרנו.(למדנו באותו בית ספר:אני הייתי בכיתה ט' והוא בכיתה י"א.)
הוא היה ממש חתיך,וממש הטעם שלי.-זה מה שהדליק אותי אצלו כביכול..
התחלנו לדבר והכל וכבר בשיחה הראשונה הוא שאל אותי:"את יודעת מה בנים אוהבים",ואני בטיפשותי עניתי כן..ומפה אתם יכולים לתאר לאן השיחה זרמה.(יש לציין שזרמתי איתו כי הייתי ממש חרמנית בגיל הזה,והכל ממש סיקרן אותי.)
אחרי חודשיים הברזתי משיעור ספורט,וניפגשנו בשירותים של החטיבה..הוא היה הנשיקה הצרפתית הראשונה שלי עם כמה שזה עצוב,והמציצה הראשונה שלי..אני כל כך מתביישת בעצמי שאתם לא מבינים אפילו כמה.
ככה במשך חצי שנה היינו יזיזים (ניפגשנו עוד פעמיים פעם בשירותים של התיכון,ופעם אצלי)..כל הזמן שהוא היה חרמן הוא היה שולח הודעות ואני כמו מפגרת התחלתי להתאהב בו וחשבתי שהוא רוצה להיפגש איתי כי הוא התאהב בי ותמיד הייתה בי תקווה שנהיה ביחד..עד שעברה לה חצי שנה והבנתי שהוא מחפש רק דבר אחד-לזיין,והכרתי מישהו ואמרתי לו שאני מפסיקה עם הקטע.חסמתי אותו בוואטסאפ,בפייסבוק והוא ברשימה השחורה בפלאפון שלי.-העיקר לשכוח מימנו.
הוא אמר לי שהוא ישמור לי על הכבוד ולא יספר לאף אחד,ולמזלי אף אחד לא יודע,אין שמועות ואין כלום,והוא לא סחט אותי או משהו כזה.)
כשהגעתי לגיל 16 פתאום הבנתי מה עשיתי,והבנתי כמה זונה הייתי,שאני חושבת על זה אני מקבלת צמרמורת מאיך הייתי ככה?אני ישר בוכה,בחיים לא היו לי סטוצים,אני תלמידה טובה,בחיים לא היו לי יזיזים חוץ מימנו,אמא שלי קונה לי הכל ולא מחסירה מימני כלום,ויש לי חיי חברה טובים מאוד.
היום ראיתי אותו והוא חייך אלי ואני פשוט קפאתי.
בבקשה תגידו לי מה אתם חושבים עליי?לא הפסקתי לבכות מקודם,אני מתביישת בעצמי.
תודה רבה לעונים!!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות