אני יוצאת עם הבנזוג שלי במשך כמעט שלוש שנים. הקשר שלנו אף פעם לא היה חלק ואף פעם לא היה נטול מריבות.
האופי שלנו שונה, משפחות שונות מאוד.
המשפחה שלו שומרת שבת והיא מרוקאית שאוהבת את הביחד אוכל ואת השבת.
ואני באה מבית חילוני שעושה קידוש אבל לא יותר. ההורים שלי מנהלים את משק הבית יחד ואצלם במשפחה האישה עושה.
לשנינו יש עבודה טובה ומקצועית בעלי תארים ואצלנו ניהול משק הבית מסתדר כי שנינו עושים כי אין מה לעשות שנינו עובדים קשה.
כשהתחלנו לצאת ניסית לשמור את השבת ואמרתי לו שאני לא אסע הרבה בשבת ואשתדל שהילדים גם לא יסעו.
והיום ככל שהזמן עובר קשה לי מאוד בשבתות, קשה לי בשיעמום, קשה לי להדליק טלוויזיה ולדעת שהוא מתבאס מזה.
הודעתי לו שאין לי אפשרות לשמור שבת יותר ממה שאני עושה ואני לא מאמינה בזה ולא באלוהים.
אני לא בטוחה שהוא יכול להיות עם מישהי שלא תשמור שבת כי זה מאוד מאוד חשוב לו ויש לו את הצד הזה שחושב מה הבעיה אם היא לא תיסע יום אחד, אז בשיבלי היא יכולה לעשות את זה , לא מצליח לשחרר ולתת לי באמת את החופש שלי בשבת.
אני חייבת לציין שכל עוד אין ילדים הוא בחיים לא אמר לי לא לנסוע או לא לעשות משהו שלא מפריע לו.
אבל איך אפשר לחיות ככה ששני הצדדים לא יהיו תמיד מרוצים. הוא היה מעדיף אישה שומרת שבת ואני הייתי מעדיפה גבר חילוני.
ועדין יש בינינו אהבה וראייה לעתיד יחד.
מה לעשות? להיפרד בגלל השבת? אני מרגישה שזה גדול ממשנו והוא יכול יום אחד פשוט להגיד שהוא לא יכול שהילדים שלו לא שומרים שבת ואז אני אצטרף להתמודד עם האמת הזו ולהיות פשוט אומללה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025