היי...
מקווה שאוכל לקבל כאן עצות
מאז שאני זוכרת את עצמי עברתי התעללות, פיזיתנפשיתמינית. אני אפילו לא יכולה לתאר את הדברים שעשו לי כי זה פשוט לא מרגיש לי אמיתי. בקטע שכבר בגן ידעתי איך להמציא תירוצים למה כולי כחולה.
אם הזמן למדתי לא לסמוך על אף אחד. אף אחד לא שאל אותי למה אני נראת ככה ולמה הייתי כל כך רגשית ובעייתית בבית ספר. אף אחד לא עצר ושאל אותי מה קורה. אם מישהו היה שואל אותי את זה הייתי בטוחה ב100% שהייתי זוכרת כי זה היה חשוב לי. אני יכולה לספור על יד אחת את הפעמים שאמרו לי שהם אוהבים אותי או חיבקו אותי והמספר הזה שואף ל0.
אני מרגישה שנדפקתי מבחינת הראש, אני תלותית לא מסוגלת לעשות כלום ולא מסוגלת לעשות כלום לגבי זה. לא מצליחה להחזיק עבודה כי זה המחשבה שאני צריכה להתמודד עם אנשים עושה לי בחילה. אין לי חרדה חברתית (עברתי הבחנה ואובחנתי עם דברים אחרים) אבל אני לא מסוגלת לדבר עם אנשים כי אני פוחדת שהם יחשבו עלי משהו רע או יכאיבו לי. גם כשאנשים נחמדים אליי אני מרגישה שעוד שניה הם יתפוצצו עלי ויעשו לי רע. אני לא יכולה לדמיין שמגיע לי יחס טוב.
בחיים לא היה לי חבר או התנשקתי ואין לי חברות או מישהו לדבר איתו. אין לי כלום בחיים. אני ריקה לגמרי ולא מסוגלת להרגיש כלום חוץ מדברים רעים.
העבודה הייתה יכולה להציל אותי אבל אני מתחילה משהו חדש ולא מסוגלת להחזיק מעמד. לא יכולה לעבוד במלצרות או חנויות כי אני מוצאת את עצמי בוכה בשירותים שם. כל כך נמאס לי. אני רוצה חיים נורמליים וזה רחוק ממני שנות אור.
ניסיתי ללכת למספר פסיכולוגים וזה לא עזר לי. גם אין לי כסף לזה. גם לקחתי מיליון סוגים של תרופות במשך שנים אבל זה החמיר את המצב. אין לי אפילו את ה30 ומשהו לקנות כל חודש חבילה.
אני לא רוצה למות. אני רוצה לחיות, אבל להיות בצורה רגילה ולא להיות כמו עכשיו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות