היי אני בן 20 ויש לי ככל הנראה סוג של הפרעה בדיבור שפוגעת לי בתקשורת עם אנשים
תמיד העירו לי על זה שיש לי צורת דיבור משונה, אנשים אומרים לי שכשאני מדבר איתם אני מפגין יותר מידי רשמיות בצורת הדיבור שלי.. כאילו יש לי נטייה להשתמש במילים גבוהות ובטון רשמי כזה.. משהו שאפילו לא יודעים להסביר
היו מעירים לי על זה פה ושם לפני הצבא ולא לקחתי את זה ברצינות אבל אחרי שהתגייסתי התחילו להעיר לי על זה מלא והבנתי גם שזה עניין רציני ושזה גורם לאנשים להרגיש לא בנוח איתי.
אף פעם לא היו לי הרבה חברים כי גדלתי בתור בן אדם ביישן ומופנם ורק בגיל 15-16 התחלתי לאט לאט יותר לדבר ולהיות פתוח עם אנשים, וכשהתגייסתי קיוויתי להפתח יותר ולהכיר אנשים וראיתי שגם בצבא אני לא מסתדר עם אנשים מבחינה חברתית, אני שנה וחצי בצבא ואין לי חבר טוב אחד שמה.
החברה בצבא אמרו לי שהצורה שבה אני מדבר איתם גורמת להם להרגיש מוזר, כאילו אני נמצא בסוג של "דיסטאנס" איתם וזה גורם להם לא לרצות לפני אליי ולדבר איתי אם זה לא משהו שקשור לצבא או למקצוע שלי.
כשאני מנסה לדבר עם אנשים על משהו שלא קשור לצבא הם פשוט מנסים לסגור את השיחה עם תשובות קצרות ויבשות כמו "אה" "טוב" וחלקם פשוט מתעלמים, מסתובבים והולכים.
חבר שהיה איתי פעם בחדר בצבא דיבר איתי על זה והוא אמר לי שרוב האנשים לא מרגישים בנוח לדבר איתי בפתיחות ושאני לא מסוג האנשים שאנשים ירצו להזמין לשבת או סתם לעשות סיבוב, שלהזמין אותי לאנשהו זה מרגיש לאנשים כמו להזמין את המורה שלהם להיסטוריה.
כמובן שאני לא מכליל ויש אנשים שאני מתחבר אליהם אבל זה קצת מאוד אנשים, אני יכול לספור את כמות החברים הקרובים שלי על כף יד אחת.
אני באמת אחלה גבר ואני חי את החיים ועושה את אותם דברים שכולם עושים אבל ההתרחקות הזאת של אנשים ממני גורמת לי להרגיש מאוד בודד.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות