אז אני יוצאת עם גבר מקסים כבר חודש, הוא סובל ממחלה נפשית, אבל נמצא במצב מאוזן ומטפל בעצמו.
סיים קשר ארוך עם האקסית שלו (4 שנים) יש לנו קשר מקסים אבל הוא אמר לי שיש לו אובסיסה לאקסית הקודמת שלו. היה בינהם קשר חולני, והסקס שלהם היה מאוד דומיננטי בקשר. הוא זרק אותה אותה אחרי הבנה כי היא עושה לו רע בחיים למרות שאהב אותה (וחוזר ומדגיש זה לא אהבה אלא אובסיסיה). באחת השיחות שלנו הוא אמר לי שהיא חסומה אצלו בכל דרכי התקשורת אבל הוא מדי פעם בודק אם היא שלחה לו הודעה. הוא הסביר לי שיש לו עדיין דחף ואובססיבי לכאב ולמריבות ושהוא מכור לכאב הזה. הוא מדבר עליה מדי פעם, לא יודעת עם בכעס, אבל מרגיש לי שיש את הצל שלה במערכת היחסים שלנו. הוא אמר לי כבר כמה פעמים שאני נכנסתי ללבו ואני יקרה לו. ואפילו בחול אמר את שלושת המילים הנפלאות.
אני מאמינה לו ומאוד מעריכה את הכנות שלו להיות פתוח איתי. הוא גם מראה מאוד רצינות, כבר נסענו לחופשה יחד בחול, הכרתי את המשפחה שלו והוא מאוד חשוב לו להיות מעורב בחיים שלי. והאמת שאני דיי מאוהבת. כרגע תוך כדי הכתיבה שלי, אני קצת מתעוררת ומבינה שאני צריכה גבר שיהיה שלי ובריא מהעבר שלו, ובטוח בעצמו. אני חוששת שאולי אני מסע הלבנה שלו, או שיעור נוסף בחיים, חוויה שאולי תתרום לו. עם זאת אני גם יודעת שלכל אדם יש עבר, וכמובן שק חרא משל עצמו. שאלתי היא, האם להיבלע לתוך הקשר הזה, לקחת סיכון בלהיפגע (סיכון די גבוהה) ? ואם אני כל כך מיוחדת (כמו שהוא אומר), מדוע איני מצליחה להישכח לו את האובססיה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות