לעזוב למרות הכל
אמא שלי ואני לא מסתדרות הרבה זמן, בערך קצת לפני שהתגייסתי דברים התחילו להידרדר.
היא אדם עם עבר קשה ועצוב, אבל כמה שאני מנסה לתמוך בה אני לא יכולה להמשיך עם זה.
לאחרונה הריבים שלנו הפכו לפיזיים, היא מנסה להרביץ לי (לרוב מצליחה) ואני מנסה לגונן על עצמי.
היום היא הרביצה לי וכמעט זרקה עליי כיסא.
יש לי לאן ללכת אם ארצה, אני עובדת במקביל לשירות אבל הבעיה העיקרית שלי זה הכלב שלי.
תמיד יוצא שהיא מאיימת שתשלח את הכלב לצער בעלי חיים או תהרוג אותו כשאנחנו רבות, ולפעמים זה נדמה שהיא מסוגלת כשהיא מושיטה אליו יד בחדות ואני דוחפת אותה ממנו.
הוא כל העולם שלי ואני לא מצליחה לחשוב על להשאיר אותו מאחור איתה.
יש לי בעיות בריאותיות פיזיות ונפשיות (לא מספיק כדי שישחררו אותי מהצבא אבל מספיק כדי להעביר אותי גיהנום כמעט יומיומי).
יש לי אחיות ללכת אליהן שיכולות להגן עליי כי גם הן עברו את הדברים האלה, וגם המפקדות שלי איתי (אבל לא מודעות למצב כי זה מביש).
השאלה היא האם אני מגזימה בכך שאני רוצה לצאת מהבית? יש לי את כל האמצעים והתמיכה מסביב, אבל בכל זאת אני אוהבת אותה ומשתדלת לעשות כמה שפחות בעיות, אם זה כולל לשטוף את הבית או לעשות כביסה, להכין אוכל כשצריך... גם לה יש בעיות בריאותיות והיא עובדת קשה בשביל לפרנס את הבית.
אני באמת אובדת עצות.
מה עושים במקרה כזה? מה עושים כשכל כך רע לך, וכל יום נהיה יותר גרוע מכל הבחינות, אבל זה נדמה שאי אפשר לעזוב כי צריכים אותך למרות היחס הקשה והמכוער?
מציינת שניסיתי לדבר איתה על זה הרבה פעמים, אבל לדעתה היא הצודקת בכל העניין.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025