שלום לכולם, מצטערת אם אני אשמע שאני מרחמת על עצמי או שאני סתם מייבבת אבל הרגשתי צורך חזק לפרוק.
אז ככה, מאז ומתמיד גדלתי לתוך משפחה לא מגובשת, הייתי עדה להמון ריבים וצעקות בין הוריי עד שבגיל 12 הם החליטו להתגרש.
אבא שלי לא היה נוכח כ"כ בגידולי, כל היום הוא היה רק בעבודה כך שאני לא מחוברת אליך וחופשייה איתו, הוא פגע בי גם המון, השפיל אותי, ירד עליי, הוריד לי את כל הביטחון כילדה, חייבת לומר שעכשיו כשאני כבר גדולה הוא עשה שינוי של 180 מעלות, ואין לי כעס כלפיו אבל עדיין, לעולם לא יהיה לי קשר מדהים כמו שיש לחברות שלי עם אביהם.
יש לי אחות אחת קטנה, בעלת צרכים מיוחדים, ומכאן אני לא צריכה להרחיב.. גידול קשה, המון תסכולים ועצבים.
מאז ומתמיד חשדתי שאמא שלי היא לסבית, לא היה לי עם מי לחלוק את זה ואת מי לשאול עד שלפני שלוש שנים כבר נשברתי ושאלתי אותה, וכמובן שצדקתי ..
אני מקבלת את כולם באהבה ואני אוהבת את כולם, אבל קשה לי עם המציאות הזאת שיש לי משפחה כזאת, אני ככ מקנאה בחברות שלי שיש להן משפחה רגילה וזה שובר אותי, אני מתביישת בזה..
חסר לי הדמות אב וחסרה לי הדמות אם, אמא שלי לא ככ נשית כך שאין בינינו תמיד הבנה כמו שיש לבנות לאמהות שלהן..
אני שונאת את המציאות הזאת, זה מתסכל אותי כל פעם מחדש
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025