היי אסקפיפל אני כותבת כאן כי אין לי כל כך עם מי להתייעץ.
השנה עליתי לכיתה י ויש איתי בשכבה ילד שהיה איתי מכיתה ח עד ט באותה כיתה.
בימים האחרונים של החופש הגדול שלחו לנו רשימה של ילדים בכיתה וראיתי שהוא לא נמצא ואנחנו היינו חברים יחסית טובים אבל רק לכיתה זאת אומרת שלא היינו מדברים יותר מידי על דברים אישיים או מחוץ לבית ספר בוואצפ ובעיקר עשינו צחוקים בשיעורים.
אחרי ששלחו לנו את הרשימה התחלתי לחשוב על אותו הילד ואמרתי לעצמי חבל שהוא לא בכיתה כי באמת היינו ממש סבבה עם צחוקים וכזה לדבר לפעמים ואני בטוחה שלא נשמור על קשר אם הוא לא בכיתה.
לפני בערך 2 ימים חברות שלי מהכיתה דיברו מחוץ לכיתה ואחת מהן הסתפרה ואמרה שילד אחר מהכיתה שלי שהם ידידים טובים שם לב לתספורת שלה והיא הסתפרה בצורה משמעותית ואז נזכרתי שלפני בערך שנה כשאני הסתפרתי רק קצוות אפילו פחות מ10 סנטימטרים אז ראיתי במקרה בבית ספר יום לאחר מכן את הילד שהיה איתי בכיתה במסדרון והוא אמר לי הסתפרת יפה תתחדשי ואמרתי לו תודה והוא היה נחמד אליי כל כיתה ח וט ובצורה קצת שונה מבנות אחרות כאילו פחות ידידותי לכיוון אולי (?) התאהבות קלה חח.. כמו זה שהוא שאל לשלומי הרבה.
אז בקיצור כל השנתיים האלה שהוא היה איתי בכיתה ,אבל יותר בכיתה ט, הוא יותר כזה התייחס אליי מהרגיל שהוא אמור. אני זוכרת שפעם אחת הוא דיבר איתי ועם עוד כמה ילדים על מי הכי קטן בכיתה (יש בינינו הבדל של שנה) ואני הכי קטנה בכיתה שלנו ואז הוא אמר למורה שאני הכי קטנה והוא היה בשוק אבל כזה לטובה אני לא יודעת איך להסביר.
בקיצור בזמן האחרון חשבתי על זה שאולי הוא אהב אותי והייתי נאיבית ולא הבנתי את ה"רמזים" מכל השנים האלה.
היום ראיתי אותו הוא עבר לידי אבל לא ראה אותי וכשראיתי אותו הרגשתי פתאום חום בלב ואחר כך אמרתי שאם הוא באמת אהב אותי אז זה פספוס כי הייתה בינינו כימיה מעולה ואני הייתי תמימה ואדישה לחברות שלנו.
רשמתי כאן כי אני לא מרגישה פתוחה מספיק לדבר עם חברות שלי מהכיתה על זה. אולי בגלל שהן מנדות אותי בלי כוונה מהחבורה שלנו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות