אף פעם לא התאהבתי ואף פעם לא הייתי במערכת יחסים, אני לא באמת יודעת מזה רגשות כלפיי מישהו.
אני תוהה לעצמי אם בגלל זה אני כל כך מתבלבלת בידידות הכל כך קרובה שלי עם החבר הכי טוב שלי.
אנחנו קרובים בצורה אפשר לומר חריגה.. מעורבים אחד לשני בחיים ממש אז אני לא יודעת אם זה שהוא בראש שלי במהלך היום המון פעמיים זה כי יש לי רגשות אליו? או שאני סתם דואגת לו כמו שהחברה הטובה שלי הרבה פעמיים בראש שלי במהלך היום.
אני נמשכת אליו, במידה מסוימת, משיכה ממש שונה ממה שיש לי לגברים אחרים, באלי להביע כלפיו אהבה (חיבוקים מגע אוהב וכאלה) אבל ממש לא רואה את עצמי שוכבת איתו - שזה משהו שאני כן יכולה לדמיין את עצמי אפילו עם בן אדם זר אבל לא איתו.
והקטע המוזר הוא שכמה שאני פתוחה מבחינת מגע ויכולה לדמיין את עצמי שוכבת עם אנשים זרים, נשיקה מרגיש לי כמו הדבר האחרון שאני רוצה לעשות עם בן אדם שאני נמשכת אליו.. נראלי אינטימי מידיי וחורג את הסתם "הנאה", ואיפשהו אני מוצאת את עצמי נהנת לדמיין סיטואציות בהם אני והוא *קרובים* לנשיקה.
הוא מספר לי כשהוא מתעניין בבנות אחרות וזה לא כל כך מכאיב לי, אם באמת היה לי רגשות כלפיו הייתי צריכה "לסבול" מזה יותר לא?
אני יודעת שאני והוא לא יכולים להיות זוג.. זה בוודאות לא יעבוד אני גם לא רוצה את זה בתאכלס, הוא לא הטייפ שלי, אני בחורה שמאוד אוהב לענות מהחיים ועם ראש מאוד פתוח והוא בדיוק ההפך.. אבל איכשהו אני לא מצליחה לבטל בראש שלי את האופציה של "מעבר", מה קורה פה?
אני מנסה לחשוב שאוליי זה טבעי כשגבר נמצא שם בשביל בחורה תמיד, כשקשה לה, יודע להרים אותה, ותמיד אומר שהוא רואה בה כל כך הרבה דברים טובים.. היא לא יכולה להישאר אדישה כלפיי זה.
זה סתם בילבול כי לא הייתה לי מערכת יחסים או משהו כזה? זה בילבול בגלל הסיטואציה הקרבה והתלות? זה רגשות? מזה??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות