היי לכולם
אני בת 23 כרגע במערכת יחסים של חצי שנה הרצינית הראשונה בחיי.
מתגוררת עם בן הזוג שלי מזה 4 חודשים.
התחלנו את הקשר באינטנסיביות ועברנו לגור יחד מהר מאוד. אבל לא זו הבעיה.
מההתחלה הרגשתי שאני אוהבת את הבן אדם ושהוא מקסים וטוב לב ושזהו מצאתי את אהבת חיי.
אבל עם הזמן כמובן צצים דברים ואת מבינה דברים שלא הבנת בהתחלה.
אני אקצר - המצב הוא כזה:
מתחילת הקשר התרגלנו לתשלום של חצי חצי על הכל. אם זה בבית או ביציאות בהכל.
אני לא מרגישה ממנו גבריות בדברים כמו לשלם על בת הזוג, לדאוג כמו שגבר צריך מהדברים הכי קטנים עד הדברים היותר גדולים.
אני גם מרגישה ממנו סוג של חסכנות יתר על המידה. ודברים שהוא אמור להרגיש צורך לשלם עליהם ולא לתת לי לשלם עליהם כמו נגיד אוכל בחוץ או נסיעה ברכבת שזה לא מאות שקלים .... אתה גבר ואתה יכול לפחות להציע. והוא לא מציע ואני גם בחיים לא אבקש. אבל זה מציק לי שזה לא בא לו באופן טבעי.
אני מדגישה - אין פה עניין של נצלנות אלא עניין שהוא לא מראה אכפתיות.
דבר נוסף שמפריע לי הוא שהוא לא כריזמתי, מפיל עליי את כל הסידורים... בנוסף הוא לא מסודר מבחינה כלכלית וגם לא מעוניין ללמוד לתואר או למקצוע.
לאחר שיחה איתו על כל הנ"ל כמה וכמה פעמים, ניהלתי איתו שיחה לפי פרידה. הוא הבטיח שישתנה. אך לצערי החיים לרוב מראים כי אנשים לא משתנים וזה יחזור על עצמו...
עכשיו השאלה היא, ואני פונה לנשים בגילי פחות או יותר בעלות נסיון דומה, האם לתת לזה עוד צ'אנס?אם לא, איך להגיד לו את זה שאני רוצה להפרד? כי הוא כרגע חושב שהכל בסדר...
תודה לעוזרים/ות !!!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025