במקרה ראיתי את האתר הזה והחלטתי קצת לפרוק: אז ככה אני בן 23,אני כל חיי הייתי הילד "כאפות" של הכיתה הייתי כי לא הבנתי את הסיטואציות החבריות כמו שצריך,חלק יגידו לי שזה בגלל הבעיות "קשב וריכוז" שלי,אני כל הזמן הייתי ללא חברים כאילו בודד,קיבלתי כל הזמן מכות מחבר'ה שרצו לעשות "פוזות" כולנו מכירים אותם,גם במחנות קיץ שהייתי הולך אליהם הייתי בודד והייתי מנסה ליצור קשר אבל מה שאני רואה לנכון לא בהכרח החבר'ה ראו לנכון,עברתי דברים נוראים בחיי שאפילו פה אני מתבייש לספר,עד שהגעתי למצב שדי אני לא רוצה להיות בתחתית שרשרת המזון,אז עשיתי את מה שידעתי לעשות הכי טוב וזה לנסות להתנתק ולשקר,גם בצבא היה לי שירות קשוח מאד אפילו לנק' שבירה שהייתי חצי צעד מלסיים בארון(כמובן שהמערכת הצבאית אפאחד לא שם לב),החלטתי לבנות את עצמי מחדש,השתחררתי מהצבא טסתי לטיול בחול חודשיים וחצי נהנתי מאד חזרתי עם חברה (הראשונה שלי) והתחלתי מכינה קדם אקדמאית באמצע המכינה דוד שלי נפטר חברה שלי עזבה אותי ואבא שלי נכנס לטיפול בבית חולים אחרי התקף לב,עכשיו אחרי כל זה התחלתי לפתח מין חשדנות לכל דבר מין אמירה שאיך שאני חושב שאני לא באמת אני,כאילו אני מרגיש טיפש זה פשוט אין לי איך להסביר כאילו אני מסתכל במראה ואני לא בטוח מה אני רואה שם כאילו אני לא יודע מי אני.....אני רוצה ללכת לעבוד אבל אני עצלן מידי כאילו שירד לי חשק....אין לי איך להסביר את זה
אני לי משפט יותר טוב חוץ מלמשהו יש רעיון?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות