שלום כולם, אשמח שתיגשו לפוסט הזה ללא שיפוטיות, לא הכי נעים לי להודות בכך. אשמח גם לשמוע אם יש מישהו שחולק איתי אותם התחושות.
אני הגעתי לאיזשהי נקודה בחיים של חשבון נפש, והבנתי שיש לי נטייה כרונית ורצון פנימי להקטין את מי שמולי. נוראי אני יודעת. יש לי רצון מטופש להיות בעליונות, לכן אם מישהו נמצא באיזה היי ממשהו טוב שקורה לו לפעמים אני מנסה להוריד אותו בערמומיות. בקטע של "טוב מה אתה מתלהב". אני גם מתקשה לפרגן ולהעצים אנשים, נגיד לומר לחברה בצורה הכי פשוטה "את מדהימה!", קשה לי לתת לאדם שמולי בוסט ענקי לביטחון, כדי שלא יתעלה מעליי. אני גם מתקשה לראות מישהו ממש מצליח. הקטע הוא שהחברה הכי טובה שלי היא פשוט האנטיתזה שלי, מראה לפרצוף, היא פשוט גורמת לכולם להרגיש מדהימים! ועושה את זה בצורה כל כך מופלאה ועמוקה. וכמובן שבגלל זה היא הבן אדם הכי אהוב על הבריות שראיתי בחיים. אין לה בעיה להרים לכולם תמיד, ובכנות אמיתית לא בצורה משוחקת.
למרות כל אלו.. ישמע מוזר אבל אני בן אדם מאוד חברתי ואפילו מאוד אהוב, כי לרוב אני מצליחה להצניע את הצדדים האפלים שלי כי אני מאוד מודעת. אבל זה לא מבטל את השד הזה שחי בתוכי, ועוד עניין הוא שאני באמת בורכתי בשפע לא חסר לי כלום! קריירה מדהימה בן זוג מושלם. יש לי הכל באמת, לא מבינה מאיפה החוסר ביטחון הדפוק הזה שלי ורצון להקטין את כולם והקושי לראות אנשים מצליחים.
אני במלחמה פנימית אינסופית!!!!! הלוואי שהיה בי רצון אמיתי לראות אחרים מצליחים, ואת היכולת התמימה לפרגן בלי סוף להרעיף אהבה ולרומם ולהעצים את כווווולם בעולם!!!! לראות בכולם את הטוב! בבקשה תתנו לי כלים ועצות. אני גם די צופה את הביקורות הצולבות, אז גם מוכנה למטח העגבניות :(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות