היי,
אני בן 22 ואני מרגיש שהחיים שלי נמצאים באיזשהו פח נידח.
אז ככה, המשפחה שלי לא חרדית אלא דתית לאומית, אבל מאוד חזקים. למדתי בישיבה חרדית ואחרי זה שנה בישיבה גבוהה ולא התחברתי בכלל. התגייסתי לשלוש שנים, השתחררתי ועכשיו סיימתי שנה ראשונה בתואר מעניין ופרקטי. אני עדיין גר בבית כי אין לי כסף לגור בחוץ, וכי ההורים שלי ייעלבו אם אני אצא מהבית. המצב הזה כבד עלי, אני מרגיש כלוא, כי נהייתי דתי ממש לייט אחרי שנכוויתי כל כך הרבה מחברה דתיים חזקים. אני אוהב לצאת ולבלות וההורים שלי שונאים את זה. אני לא מתפלל 3 תפילות וקשה להם עם זה. הם לוחצים עלי להתחתן מהר ואני רוצה קצת את הזמן שלי ולצאת עם מישהי שתרצה שנהיה חברים שנה שנתיים לפני החתונה ולא להתחתן תוך חודשיים. במקביל אני רואה את כל האלו שהיו בישיבה ונשארו חרדים מתחתנים אחד אחרי השני, וזה צובט לי. אני מרגיש שההורים שלי היו שמחים אם הייתי כזה ושהם מבואסים עלי ושאני מאכזב אותם. אני מרגיש כישלון שאולי היה עדיף לי להתחתן ככה מוקדם. אני כבר לא מרגיש מחובר לעולם הדתי וכשמציעים לי לצאת עם דתיות זה קשה לי כי אני מרגיש שזה לא אני.. אני סוג של קרח מכאן ומכאן, בחור כישלון שלא יודע איך לצאת מהמצב הזה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025