אני לא הולך לסיים שירות בחיים, אין טעם כי כולם ילחמו פה למוות והמין האנושי יכחד

אני חווה עכשיו גל של דיכאון, לא יודע איך עוד הפעם חשבתי על השירות. אני לא מסוגל, אין מצב, זה לא יקרה בחיים. אני לא הולך לסיים שירות בחיים. אני מעדיף למות, כן כי החיים שלי לא שווים את זה. אני לא מוכן גם אידיולוגית מצפונית, גם נפשית וגם פיזית. אני לא יכול שיקחו את האינדווידואלית שלי, אנמ לא יכול בלי הבגדים והשיער, הלק, העגילים, בלי הקול שלי היכולת שלי לבטא את עצמי, כן אתם תצחקו ותגידו מזה חשוב, אבל זה אני, זה מי שאני, הביטחון שלי, מה שאני משדר, מה שאני מרגיש, חושב, זה אני מבפנים לבחוץ, בלי זה אני כלום, סתם עוד אחד, חסר משמעות, זה חלק ממני כמו העור שלי, אני לא אוכל לשרוד ככה, אני מוכן למות בשביל זה. אני אפגע בעצמי אם אצטרך לחיות ככה, חיים ככה פשוט לא שווים כלום, אני לא רוצה לפגוע בעצמי, אבל אין אופציה אחרת . מבחינה נפשית אני לא מסוגל להסתדר במסגרת הזו, לא מסוגל, אין שום מצב שבעולם, לא בנוי לזה. מבחינת מצפון גם, אין לי שום חיבור, שום רצון לשתף פעולה, להחזיק נשק, לתרום לגוף הזה, אני לא מוכן ללכת כנגד המצפון שלי שלוש שנים. אני לא יודע מה אני אעשה, זה לא כיף להיות שונה, אני לא עושה את זה בכוונה, הלוואי והייתי יכול כמו כולם לזרום ולשתף פעולה עם הנרטיב ולא להיות כל כך שונה, אין יום שאני לא מקנא באנשים כאלה שהחיים שלהם כאלה פשוטים. אני גר בנתניה, זה לא קל, אין לי שום גב. אני יודע שאני אהיה בכלא, שיהיה לי רע, נורא, אני יודע. אני אבל לא יודע איך להתחרר או כמה זמן יקח עד שהם שיחררו אותי, או מה אמי אספיק לעשות לעצמי עד שזה יקרה. אני אבוא לבקום ואנסה להתגייס, באמת אבל אני לא יכול . המקלחות זה לא משהו שאני מסוגל אם הדימוי גוף שלי עכשיו, האנשים, לא מסוגל, המסלולים, לא מסוגל, המדים והיעדר הזהות, לא מסוגל. אני יכול לפתוח את הקטע של המצפון והפוליטי, או אי אתאמה. הטיפול הפסיכולוגי זה משהו שהתחלתי לאחרונה אחרי שנים דאני סוחב את זה בלי שישימו לב, וזה לא רשום, פרטי, ההורים שלי לא ישתפו עם זה פעולה. אם אי התאמה ומצפון גם לא, אבל הם לא יזרקו אותי או משהו. עני נואש התאריך שלי עוד חודש באלי למות, באלי לקחת את הסכין גילוח ופשוט להעביר יום לפני הגיוס שיקחו את הגופה שלי וישימו בבקום, אין לי שום טעם לחיות ככה. למה אני לא כמו כולם, נמאס לי. אני חייב עזרה, ההורים שלי ימניים והסביבה שלי וכולם פרו גיוס ואני לא יכול, אני אסיים גופה מילה שלי ואני לא רוצה לפגוע בעצמי באמת שלו, אבל אין לי דרך מוצא. אני שונא את המדינה שלנו, ואת הצבא, ואת כולם ואני לא רוצה לחיות פה. אני רוצה לחיות במדינה שרק תיתן לי לחיות בשקט, תעזבו אותי גם ככה אין טעם כי כולם ילחמו פה למוות והמין האנושי יכחד כי אנחנו מטןמטמים שרק הורסים והורסים והורסים עד שלא ישאר מה להרוס. מה אני יכול לעשות, אני לא מסוגל להגיד לא, להגיע לבקום ולסרב אני אגיע לתירונות ושם אגיע לכלא. אף פעם לא רציתי לפגוע בעצמי ביטאתי את מה שאני מרגיש דרך הבגדים שלי, הקול שלי, הייתי מתבודד שאני מרגיש רע ויוצר ועכשיו לא יהיה לי שום מפלט, אפילו שבוע ככה אני לא יכול.