אנונימית פה, בת 17 אבל סיימתי יב, גיוס מרץ.
אני גרה ביישוב קטן בדרום, אין פה שום דבר מיוחד ואין לי רכב כדי לצאת מפה בלילה. אני ילדה טובה, באמת. החברים שלי הם אנשים מקסימים(בגיל שלי) שהפגישות שלנו מסתכמות בעיקר בלדבר, לנגן ולאכול. אבל אנחנו נפגשים יחסית מאוחר לכן הן נמשכות עד השעות היותר קטנות של הלילה. והבעיה היחידה היא ההורים שלי.
בכל פעם שאני נשארת בבית מעבר לשעה אחת לפנות בוקר הם כועסים. מתקשרים אליי ולכל החברים שלי, דורשים שאני אחזור, מיותר לציין שאף אחד מההורים של החברים שלי לא עושה את זה יותר! גם אם הם יודעים שאני בפירוש נמצאת במפגש שנמצא בתוך בית קרוב ומקבלת טרמפ ישר הביתה.
בעבר הייתי מוותרת על הכמה שעות האלה, אבל חשוב לי להיות עם חברים שלי כי כולם נפרדים בקרוב למכינות, צבא או לשנות שירות. ואני באמת לא חושבת שזה חופש מוגזם לרצות מההורים בהתחשב שבעוד בערך חצי שנה אני עוזבת את הבית לצבא.
אני לא יודעת מה לעשות יותר ואיך לקבל את החופש הזה שאני צריכה, ואני ממש ממש אשמח לעצות ולחוות דעת
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות