שלום לכולם, אני נמצאת בזוגיות מעולה מזה שנה. עוד בשלב הכרת חבריו של בן הזוג שלי, כולם התייחסו אליי בכבוד ובנימוס, והעובדה שאנשים אלה הם חבריו של בן הזוג הטרי שלי שימחה אותי מאוד. למעט אחד. אחד, אדם אחד, אשר הרגיש מספיק בנוח על מנת לדבר עליי בצורה לא יפה (זה מילא) ואף לומר לי דברים "נעימים" ישירות באופן אישי בעת מפגשנו. מאדם זה בקעו זלזול ואפילו ארשה לעצמי לומר – טיפשות. שכן, מה שמצא למצחיק היו נושאים... לא כל כך חכמים (לדוגמה - ללעוג לי על כך שאני 'עדיין תלמידת תיכון' ו'איך היה בגן היום'– הפער בינינו הוא כארבע שנים). כל מפגש איתו היה מאוד לא נעים, ועורר בי רגשות שליליים. אני פשוט לא מצליחה להבין כיצד אדם מרשה לעצמו להתנהג כך אל אדם שאינו מכיר בכלל. מאוחר יותר בשנה שעברה, בן הזוג שלי ואותו חבר ניתקו קשר לתקופה של ככמה חודשים. בן הזוג שלי לא רצה לשמוע עליו בכלל, וטען כי אין לו תחומי עניין משותפים איתו. חשבתי שהכל מתקדם לכיוון הטוב ביותר, כמובן, ואיפשהו שמחתי מאוד שהם לא בקשר יותר. לפני פרק זמן מסוים, הם חזרו לקשר, ועכשיו מתכננים יחד טיסה לחו"ל בזמן הקרוב – הם ועם עוד שני חברים (שאותם אני מחבבת מאוד). על סמך הרקע וזכרונותיי מאותו חבר, עצם העובדה שהוא טס איתו מאוד מטרידה אותי. ניסיתי לדבר על כך עם בן הזוג שלי, ובכל פעם הוא קצת מתעצבן ונמצא בצידו של החבר. הוא טוען כי אינני רואה את הדברים באובייקטיביות וכי התנהגות החבר כלפיי נחשבה לנושא זניח. שזה לא ענייני.
אז בעצם: איך להפסיק להיות טרודה מהנושא כל כך? אני מרגישה שזה לא יעזוב אותי עוד הרבה מאוד זמן.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות