החיים שלי לא טובים, אבא שלי לא מבין אותי, לא רוצה לפנות לרווחה מה לעשות?

היי פיפול
הבית שלי הוא מקום רע, הבית שלי הוא בית רגיל משפחה בסדר עמיד ויציב אבל, כל הזמן אני מנסה לחשוב טוב אופטימי והכל בסדר אבל הכל מתהפך. יותר נכון, אני אספר מקרה שקרה לי הרגע אבל יש לי עוד יותר בקיצור, תמיד כשאני הולכת לישון אני לא יכולה לישון עם מאוורר כי כשאני קמה אני קמה עם כאב גרון מצוננת וכו וגם כדהמאוור לא עלי וכנראה כשקמתי המאוורר היה דלוק והבנתי ישר שזה אבא שלי, אבא שלי הוא כימאי וכל הזמן אומר שצריך שהאוויר יתחלף בחדר כי בלה בלה לא מעניין אותי, בקיצור מה שהיה זה שהוא הדליק את המאוורר כשכבר כמה פעמים אמרתי (ביקשתי) שלא ידליק את המאוורר והוא מממשייךך
וזה מטריף אותי לא יודעת מה לעשות כבר ואיך שקמתי הלכתי ישירות אליו וצעקתי עליו אבל לא צעקות של משוגעת פשוט דיברתי גבוהה ומכל הדברים שאמרתי הפריע לו "שצעקתי" כי אחותי ישנה, ואז יצאתי מהחדר הזה שהוא עובד וסגרתי לו את הדלת והלכתי לסלון והוא אחרי כמה שניות קם ופתח את הדלת הגיע לסלון ומשך לי בשיער וחזר לחדר העבודה שלו ואחרי כמה דקות ניגשתי אליו ואמרתי לו ש- "מה אתה מושך לי בשיער אתה רוצה שאני ימשך בשיער שלך גם? אתה תאהב את זה?" ופשוט יצאתי מהחדר כועסת מאוד
אני לא מבינה למה הוא לא יכול להבין אותיי?? הוא אומר בגלל שהיה חם בחדר שלך אבל מזה קשור אני יושנת לא אכפת לי אם חם כשאני יושנת וואאי פשוט בלתי נסבל כבר אני לא יכולה יותרר מה לעשות?? אני סובלת עם העניין הזה ואפילו מעוד יותר סיבות שמראות שלא אכפת לו ממני אני צריכה מיטה חדשה היא כולה הרוסה וישנה, יש לי מיטה מגיל 8 ועכשיו אני 14 ועוד 3 חודש 15, בקיצור כל המיטה מעץ ויש לה קרשים מתחת שמחזיקה את המזרן כמו רוב המיטות שבנויות בסה"כ וייתכן שכמה קרשים נהרסו במיטה שלי אבל זה מצד אחד, ואני יושנת כאלו בהרגשה שאני נופלת וזה לא נוח ולא כיף לי לקום ככה ובצד שאני יושנת אפשר להרגיש שהוא יותר למטה מהצד השני של המיטה, ואני צריכה גם בגדים ואני לא מדברת מתוך מילה של בנות אני באמת צריכה, וגם אחת הבעיות המלחיצות עכשיו הן שאני עכשיו עולה כיתה י' ופוחדת בטירוף שלא אצליח, בעוד כמה ימים אלך לבית ספר כדי לנסות לעבור כיתה מהכיתה ששמו אותי כי יהיו בה ילדים שאני שונאת ושאין לי מושג מה הקשר הם ואני וגם אני והם, ועשיתי מבחן בתחילת יולי לעלות ל5 יחידות אנגלית וחוששתני מאוד חזק שלא עברתי ואני מתחילה גם 5 יחידות מתמטיקה שזה מפחיד אותי גגות ואפילו עד השמיים אני כל הזמן חושבת שלא אצליח לא יודעת איך להשתכנע שכן ואמן אני אמצע כמה חברים טובים כי בחטיבה אפשר להגיד שעברתי בדידות ממש "טובה" הכוונה היא שזאת הייתה ממש בדידות , אולי יראה פה לכמה זהו זה מה שהכי כואב לה?!, אבל באמיתי ממש זה לא כיף אני גם לא עושה כמו כולם חופשות משפחתיות אני רק נסעתי פעם אחת לבריכה ואחת לים זהו, אני אומרת תודה מה שיש לי אבל אני באמת רוצה להרגיש חופש והדבר היחיד שאני עוברת זה הליכות בבית וצעקות אני כל הזמן משועממת אין לי אף פעם מוטיבציה ואני לא יודעת לאן ימשיך העניין עם אבא שלי אני מציינת שאני לא רוצה לפנות לרווחה והיועצת בשכבה שלי לא משהו בבקשה עצות או הזדהויות שאני לא ארגיש לבד, תודה למי שקרא♡