היי.
אני כמעט בת 18 נמצאת בזוגיות כבר כמעט שנתיים .. ללא חברים (איבדתי גם אותם בדרך ונשארתי לבד)שיבינו את הבעיות שלי או מה שעובר בחיים שלי כי מבחוץ הכל נראה מושלם .
הבעיה שאני גרה בבית שדי שולט בי והיום אחרי הרבה מאוד זמן של חשיבה הבנתי שהם לא יעזרו לי להתקדם בחיים לבד.
אני לא עבדתי בחיים הכל מימנו לי כולל רישיון ורכב ודלק חופשי וכרטיס אשראי.. הכל בקיצור .
אבל כשאני מבקשת דברים נורמאליים לילדה מתבגרת כמו ללכת לישון פעם אחת אצל חבר שלי (כי הוא כבר שנתיים ישן אצלי) אז ישר מגיבים בצרחות ובאיומים שיקחו את הדברים שהם נותנים לי ושאני מוזמנת לא לחזור הביתה ולגור אצל ההורים שלו .
אני באמת חושבת שכל החיים אשאר אצל ההורים מבלי לעבוד או להתחתן , לעבור דירה.. ואני אומרת שכבר אין טעם לחיים כי אני כבר לא מאושרת ודי מתוסכלת ורוב הזמן בדיכאון . אני באמת רוצה להפסיק את הסיוט אבל מרגישה שהם ראש בקיר וחיים עוד בתקופה שלהם ..
נותנת תקווה בצבא שישנה את המצב והם יתרגלו לא לראות אותי בבית אבל בגלל שאני מפונקת יודעת שלא אהיה בתפקיד משמעותי ורחוק מהבית.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות