איך מתגברים על מישהו שיש לו חברה? לא יכולה להפסיק לשלוח לו הודעות...

שלום אסק פיפל,
אני מבקשת לקרוא עד הסוף לפני ששולחים עצה (זה מאוד ארוך)... אני אכתוב את הכל מסודר מההתחלה כדי שיהיה ברור, וזה לא ספאם, כל מה שכתוב זה אמיתי לגמרי. חלק מהשאלה זה גם קצת פריקה על התכונות הפחות טובות של מי שאני מדברת עליו. אם משהו לא ברור, תשאלו ואני אסביר.
יש מישהו שהכרתי בוואצאפ לפני שנה ומעולם לא נפגשנו במציאות. הוא עכשיו בן 16 (הכרנו כשהוא היה 15 ואני הייתי 14). אחרי כמה חודשים שדיברנו, התאהבתי בו ואמרתי לו את זה והוא אמר לי שגם לו יש רגש אליי. היו לו הרבה מערכות זוגיות שכללו מין יחסית למישהו בגילו, ואני מעולם לא נכנסתי לזה ולא רציתי להתאהב בכלל בגיל הזה ואני לא מוכנה לשום דבר מיני או רומנטי, אבל הוא הרבה דיבר איתי על מין (גם לפני שאמרתי לו שאני מאוהבת בו), והאמת היא שהוא ידע שאני מאוננת כבר ביום הראשון שהתחלנו לדבר (מסובך להסביר). לפני שהתאהבתי בו, הוא שאל אותי אם אני יכולה להראות לו את החזה שלי (חזה יחסית גדול) ולא רציתי והייתי מבואסת והתנצלתי מלא על זה, והוא אמר לי שזה בסדר ושאני לא צריכה לעשות משהו שאני לא רוצה. אחרי זמן מה, הוא התחיל לדבר איתי על לאונן תוך כדי שיחה איתו ולגנוח לו בטלפון, ואחרי שהתאהבתי בו, התחלתי לעשות את זה כי אהבתי את זה.
אני יודעת שזה לא בסדר לעשות את זה בגיל הזה... אני בעצמי הייתי שופטת בני נוער על לעשות דברים בגיל כל כך צעיר, אבל זה פשוט קרה.
אז קצת זמן אחרי שהתחלתי לגנוח לו, הוא ביקש שאני אראה לו את החזה שלי בשיחת וידאו. לא התלהבתי מהרעיון, וממש אבל ממש לא רציתי להראות לו את הכל (בלי חזייה). הוא רצה שבתור התחלה אני אראה לו את החזה עם חזייה וחולצה (כאילו לחשוף קצת את השד מהחולצה), והיה לי קשה לעשות את זה, אז דיברנו בשיחת וידאו וסיכמנו שאני אתחיל לחשוף לאט לאט, כל פעם קצת יותר מהפעם הקודמת. לקח לי איזה יומיים להתרגל לזה, הראתי לו את כל מה שיכולתי (עדיין עם חזייה וחולצה). אחר כך, הוא התחיל ללחוץ עליי להראות לו עם חזייה בלי חולצה, ולא רציתי, והוא ממש לחץ עליי... ממש לא רציתי לפגוע בו ופחדתי להשתמש במילה ״לחץ״, אבל החלטתי לעמוד על שלי ובואו נגיד שקצת התעצבנתי עליו. כתבתי לו בצ'אט שהוא מנצל את החולשה שלי אליו וכל מיני דברים כאלה, הייתי ממש לא עדינה במילים שלי, בואו נגיד את זה ככה... הבנתי שהוא מאוד מאוד מאוד נפגע ממני (הוא גם היה סוג של מאוהב בי באותו זמן, לפי מה שהבנתי) והוא רשם לי דברים כמו ״אכפת לך שאני אפגע בעצמי?״, ״הלוואי שאני אלך לישון ולא אתעורר מחר בבוקר״... התחלתי לרחם עליו ממש ואמרתי לו שאמרתי את זה מעצבים ולא ידעתי מאיפה זה בא לי, ממש ניסיתי להגיד לו מילים שינסו לגרום לו להרגיש יותר טוב.
הוא אמר לי שמה שהולך לגרום לתחושה הזו לעבור לו זה אם אני אראה לו את כל החזה שלי לגמרי. התנגדתי בתוקף, אבל הרחמים שלי לא נתנו לי מנוח ובאותו יום נשארתי ערה איתו בשיחת וידאו עד בערך 00:00 או 01:00 בלילה כדי לעשות את זה. היה לי ממש קשה לעשות את זה! בסוף הצלחתי, אבל רק לכמה שניות ומהר הסתרתי את החזה, והוא הצליח לשכנע אותי לעשות את זה אחר כך שוב לפחות איזה שש-שבע שניות כדי שהוא יספיק לראות את זה. אחרי שהצלחתי, הוא היה ממש שמח והיה לו מצב רוח והוא דיבר איתי וצחק איתי. אבל ביום למחרת, נחשו מה? עוד פעם הוא מבואס. הוא היה מבואס בערך שבוע שלם למרות שביום למחרת נאלצתי לעשות את זה שוב. אחרי שזה עבר לו, הוא התחיל לבקש ממני להמשיך עם זה. לא עשיתי את זה באופן קבוע, והוא היה בסדר עם זה כי הוא ידע עד כמה זה קשה לי, אבל כל פעם מחדש הוא מבקש ממני להראות לו את החזה שלי ״פעם אחרונה״ ועשיתי את זה ברוב הפעמים אם הוא ממש היה רוצה. מאז, התחלתי כל פעם שהיינו מדברים בוידאו להראות לו את החזה שלי בלי חולצה אבל עם חזייה, כי לזה כבר התרגלתי והייתי די בסדר עם זה.
קצת זמן אחרי זה, התחלתי להבין שהרגש שלו כלפיי יורד (מפסיק להתאהב בי). אני חושבת שזה בגלל שאין לו זמן לדבר איתי, כי הוא התחיל להתעסק בתחום מסוים (לא משנה איזה). אחת הפעמים שנפגעתי ממני מאוד הייתה כשהוא ביקש ממני להראות לו את החזה שלי שוב וזה היה די הרבה זמן אחרי שהוא ביקש ממני בפעם הראשונה, אז הוא אמר לי ״אני אוהב אותך״... אני לא זוכרת אם הראתי לו בסוף או לא (אני חושבת שלא), אבל ביום אחרי שאלתי אותו אם הוא באמת אוהב אותי והוא היסס כזה...
לא עבר הרבה זמן, והתחלתי להיות די מדוכאת בגלל משהו שקורה בבית (לא משהו רציני, גם לא ממש דיכאון לדעתי, אבל המצב הנפשי שלי בהחלט לא משהו). קראתי באינטרנט על אנשים שחותכים את עצמם וחשבתי לנסות, הם אומרים שהכאב הפיזי מסיח את הכאב הפנימי. ניסיתי לחתוך ואלה לא היו חתכים רציניים, פשוט שרטתי את עצמי עם הסכין, וכל חתך שאני עושה עובר כל כמה ימים כי אין לי אומץ לחתוך עמוק.
למען האמת, אני בטוחה שהסיבה האמיתית לכך שהתחלתי לעשות את זה היא בגלל שרציתי תשומת לב. לא רציתי שאחרים ייראו את זה, אבל צילמתי את החתכים ושלחתי לו והסברתי לו גם למה עשיתי את זה. רציתי שהוא ישים לב אליי ואפילו סוג של להתמסכן...
הוא התקשר אליי בוידאו ואמר לי מה כדאי לי לעשות במצב שלי (זה לא עזר לי כי זה לא כזה פשוט), וגם ניסה לעודד אותי. הוא אמר לי לא לחתוך אבל המשכתי בסתר, למרות שלא ברור לי למה, אבל החתכים עדיין לא היו רציניים. אבל אחרי זה, הוא ביקש ממני להוריד את החולצה ולהיות עם חזייה כמו בכל שיחה שלנו, אבל הוא רצה שאני אראה לו את הכל כי ״הוא לא ראה הרבה זמן...״ לא רציתי, אבל מה שהוא אמר היה הדבר שלדעתי הכי פגע בי - ״את לא יכולה לחשוב רק על עצמך!״, והוא גם אמר לי שהוא היה באמצע משהו כששלחתי לו את התמונה של החתכים. לא הבנתי איך הוא כל כך השתנה... הראיתי לו בסוף אבל זה לקח לי די הרבה זמן כמו בכל פעם.
אחרי חודש בערך, שאלתי אותו בנוגע לזה והוא לא זכר על מה אני מדברת, אז שאלתי אותו אם הוא באמת חושב שאני צריכה לכפות על עצמי לעשות משהו שאני לא מרגישה מוכנה לעשות, הוא אמר שלא אז קצת נרגעתי.
אחרי קצת זמן, הוא סיפר לי שיש לו חברה חדשה. בכיתי המון כי רציתי אותו. חשבתי שאנחנו אמורים לנתק את הקשר בגלל העבר המיני שהיה לנו אבל בכלל לא רציתי שהקשר יינתק, גם הוא לא רצה, אז הוא שאל את החברה שלו אם זה בסדר שאני והוא נמשיך לדבר והיא הייתה בסדר עם זה. אחרי כמה ימים, הוא סיפר לי שאין לו יותר חברה, והוא שאל אותי אם אני רוצה להמשיך עם הקשר המיני. רציתי, אבל אמרתי לו שאני מפחדת שיקרה דבר כזה שוב ואז אנחנו בטוח נצטרך לנתק את הקשר. הוא הבטיח לי שלא יקרה, והמשכנו.
אחרי קצת זמן הוא שוב מספר לי שהוא הכיר מישהי חדשה והם נפגשו והתנשקו ועכשיו הם זוג. הייתי די היסטרית כי ידעתי שהקשר אבוד (אגב, יומיים אחרי שהוא סיפר לי את היה יום השנה מאז שהכרנו). אחרי שלושה ימים הוא שלח לי הודעה והוא רשם לי ״אסור לי לדבר עם בנות, סליחה״. שאלתי אותו אם זו חברה שלו שאסרה עליו, והוא אמר שכן. לא התביישתי ואמרתי לו שיש לו חברה רכושנית. לא בגלל זה שהיא לא רוצה שהוא יהיה בקשר איתי ספציפית, את זה אני דווקא מבינה, אלא בגלל שהיא לא מסכימה לו אפילו ידידות... כבר ביום הראשון שהוא ניתק את הקשר שלחתי לו הודעה ארוכה שמסבירה עד כמה אני מתחרפנת בלעדיו וביקשתי ממנו להסביר לחברה שלו את המצב ולשאול אותה אם זה בסדר שאני אדבר איתו רק לפעמים, היא לא הסכימה.
בסוף, שלחתי לו פריקה ארוכה (אני אוהבת לשלוח לו את הפריקות האלו) ושאלתי אותו אם זה בסדר שאני אשלח לו פריקות, בלי שהוא ידבר איתי, רק לשלוח וזהו. הוא אמר לי שאם אני אפסיק לחתוך אז כן. עדיין לא ברור לי אם חברה שלו מסכימה לזה, אבל הוא בסדר עם זה.
אני גם מבקשת לא ישר לתקוף אותו, אני בטוחה שזה שהוא פגע בי לא היה מכוונה רעה, באמת היה לו אכפת ממני אבל עכשיו לא כל כך. האמת היא שגם לי יצא לפגוע בו.
אני מצטערת על האורך, יכול להיות שחלק ואולי אפילו רוב הדברים פה מיותרים, אבל אני חייבת להוציא את זה.
האם זה בסדר לשלוח לו פריקות? אני לא יכולה בלעדיו, קשה לי מאוד להתמודד גם עם הפרידה הזו וגם עם הכאב הנפשי שלי בו זמנית שכבר מזמן נהיה בגללו. אם יש לכם עצות אחרות, אשמח לקרוא אותן...
(אני מתחננת שלא תדווחו על אובדנות, אני נשבעתי לו שאני אפסיק לחתוך ולא חתכתי הרבה זמן ולא מתכוונת לעשות את זה. כשהייתי עושה את זה, זה באמת לא היה רציני. אני הפסקתי לגמרי עכשיו. אם תדווחו החיים שלי פשוט ייהרסו, כל המשפחה שלי תדע על הסיפור הזה שאני שומרת בסוד, וגם שמעתי סיפורים לא טובים על מה שהרווחה עושה לאנשים שפוגעים בעצמם...)
תודה רבה לכל העונים וסליחה על החפירה המיותרת.