איך חוזרים לבית הספר בלי החברים שכל כך אהבתי?

היי אסק פיפול, אני מעוניינת לשתף אותכם בבעיה שלי.
אז אני עוברת בית ספר, כי באתי מבית ספר שכולל רק את כיתות ז- ח. ועכשיו אני עולה לט בתיכון, כלומר כיתה ט עדיין נחשבת חטיבה ובכיתה י והלאה זה כבר החלק הרגיל של התיכון ועוברים לחלק של התיכון בבית ספר הזה. ולגבי הכיתות פשוט כל השכבה עולה כמו שהיא וגם הכיתות כמו שהן בלי להפריד או לעשות כיתות חדשות חוץ מכמובן ילדים שעוזבים וכל זה. כולם יורדים לבית הספר הזה חוץ מאלה שבאמת משנים לי - החברים שלי!! חוץ מהחלק של להיפרד מבית הספר ששהינו בו שנתיים מהמחנכת הצוות וכל זה, אני אישית צריכה להיפרד גם מהם. ואני אסביר למה... אם הם היו כיתה רגילה הם היו עוברים איתי אבל הם כיתה של חינוך מיוחד,ובגלל החוק או משהו כזה הם צריכים להישאר, והרס אותי לגלות את זה ( אבל באמת, בכיתי הרבה והתחלתי לצעוק מתסכול על אבא שלי שהיה איתי כשזה קרה, אני ילדה ממש רגישה ) וגם עכשיו הורס אותי לחשוב שאני צריכה עוד שבועיים ללכת לבית הספר ולהתמודד עם זה. כל הזמן אני שומעת "לשנת הלימודים המתקרבת" "סוף החופש" "עוד שבועיים" ואני מגיבה בכעס וזלזול. לא מוצאת ומצאתי את עצמי בכיתה+ שכבה שלי. בכיתה שלי אין לי ממש חברים ובשכבה אין מה לפתוח, ובכיתה הזו היו ילדים שהרגשתי שהם כאילו , האנשים שלי.(זו הייתה כיתה של 6-7 ילדים) הם היו הBFF הייתי איתם כל הזמן הם ממש היו הדבר ששינה אותי. מילדה שהולכת לבית הספר רק בשביל ללמוד ולסיים עם היום הזה כבר הפכתי לילדה מאושרת שהולכת לבית הספר ללמוד אבל גם להיפגש עם אנשים שהיא כל כך אוהבת ומעריכה בכל ובכל זמן שאני רק יכולה. בגלל שהכרתי אותם לא השקעתי את הזמן שלי בילדים מהכיתה או מהשכבה כל האנרגיה שלי של לדבר שהם יכירו אותי אני אותם הלכה אליהם, ועכשיו זה הולך לדופק אותי כי הם היחידים בעצם שישארו לי.
כל כך יהיה קשה לי לא לראות אותם יותר וגם לשחרר מאנשים שכל כך נכנסו לך ללב.
בינהם גם נמצא החבר שלי ואנחנו ביחד כבר 6 חודשים. ( סוגייה אחרת ומורכבת בעצמה)
ואני יודעת שיש סיכוי שגם יהיה טוב ושאני אכיר חברים חדשים, אולי פתאום יקרה לי מהפך בכיתה בשכבה או אולי אפילו משכבה יי, אבל עדיין , יש את החלק הזה שבוער. איך אני מתחילה את השנה חסרת כל בפנים? ואני מרגישה כל כך לבד, נשארתי רק אני הכיתה והשכבה שלי בלי העוגן שלי והאנשים שאהבתי כל כך.