אוהב את חברתי הראשונה אבל מבין שצריך להתנסות עוד ומרגיש שיכול להכניס ללב יותר ממישהי אחת

אני וחברה שלי כבר כמעט 3 שנים ביחד, היא החברה הראשונה שלי, בחורה מדהימה שתומכת בי באש ובמים עד בכי, אוהבת אותי הכי שבעולם.
לאחרונה בשל רצף אקראי של ארועים - חתונות, בנות שהכרתי, התחיל אצלי רצף של מחשבות. הרבה שאלות ותשובות שהציפו אותי:
1. שאלה: האם אני יכול לאהוב יותר ממישהי אחת?
תשובה: כן, אני בן אדם של קשרים עמוקים מאוד או כלום (אינטרוברט), לכן אני יכול להתחבר בקשר רגשי חזק מאוד עם מספר אנשים בודדים. בין אם זאת אהבה ידידותית נטו (שבא אני אוהב את האישיות של הבן אדם, גבר או אישה) ובין אם בנוסף יש גם משיכה מינית (לאישה בלבד) שאני לא רואה סיבה להתנגד לה.
2. שאלה: אני וחברתי כבר 3 שנים ביחד, האם אני רוצה להתחתן איתה?
תשובה: לא יודע, לא בטוח שהיא מספקת את כל הצרכים הרגשיים שלי, אולי מישהי אחרת תוכל לספק את הצרכים האלה טוב יותר. אולי עם מישהי אחרת אני אהיה משהו שאני אוהב יותר. אולי נשים שונות יכולות לספק לי צרכים רגשיים שונים.
3. שאלה: האם חשוב להתנסות במערכות יחסים שונות בחיים?
תשובה: כן, חשוב לדעת מה קיים ומה עושה לי טוב, בסופו של דבר אם אצתרך לבחור מישהי אחת לחיים אז אני צריך להיות בטוח שהיא זאת שמשלימה אותי הכי טוב ובתקווה לא ארגיש תחושת החמצה.
4. שאלה: אולי אני צריך מערכת יחסים פתוחה?
תשובה: אולי, אך בשל התרבות בה גדלנו כנראה שאף אחת לא תרצה ליצור קשר רגשי עמוק עם מישהו שכבר יש לו חברה. קשר מיני לא מעניין אותי.
5. שאלה: האם יפריע לי שלבת זוגתי יהיו פרטנרים מיניים או מאהבים?
תשובה: בהתחלה כן, אני בן אדם קנאי אבל לדעתי קנאה זה דבר שלילי שצריך להלחם בו גם אם זה כואב. בסופו של דבר אם משהו גורם לאושר/הנאה לבת זוגתי אז אני צריך לשמוח בשבילה. חברתי לא רוצה אף אחד אחר חוץ ממני, לעיטים היא חשה משיכה למישהו אחר אבל אז היא חושבת עליי ומגיעה למסקנה שלא חסר לה כלום. בכללי היא בן אדם הרבה יותר מיני ממני ויש בינינו פער גדול בתשוקה המינית ולכן נשמע לי הגיוני שיהיו אחרים שישלימו לה את זה. אבל חסר לי ביטחון מסויים כלפי הגוף שלה ולדעתי זה מונע ממנה את המחשבה הזאת.
6. שאלה: האם אני אוהב את חברתי?
תשובה: בזמן האחרון אני מרגיש מאוד מבולבל, מלחמה בתוך הראש. בשל התשובות לשאלות הקודמות ומתוך הבנה שאני צריך להתנסות עוד, כנראה ניסיתי לשכנע את עצמי שאני לא אוהב אותה. היא אוהבת אותי ממש ואני אשנא את עצמי אם אפגע בה ולכן כנראה ניסיתי לשכנע את עצמי שאני כן אוהב אותה. בכללי, אני נוטה למחשבה שאני כן אוהב אותה.
7. חברה שלי כל הזמן נמצאת בחברתם של גברים (היום בצבא, בעבר בלימודים) ויש לה מלא ידידים שאיתם יש לה קשר ידידותי נטו. אפשר להגיד שאין לי ידידות, אבל כשאני מתחבר למישהי אז אני תמיד מפתח רגש מעבר לסתם ידידות (זה האופי שלי) וזה מרגיש לי כמו בגידה למרות שזה לא אמור להיות ככה. בחודש האחרון היו לי שני קראשים על בנות אחרות ואני כן מחפש את זה והייתי רוצה לקחת את זה מעבר לסתם קראש.
***
אני הגעתי למסקנה שאני לא סובל את התרבות המונוגמית שבה גדלנו, תרבות של קנאה שבה אנו דוחים רגשות טבעיים שיש לנו. מדוע אנשים בוגדים אחד בשני? פעמים רבות כי יש לנו צרכים מסויימים אך בשל הרכושניות והקנאה בין בני הזוג, סיפוק של צרכים אלה קורה בסתר מאחורי הגב של הבן זוג ולכן זה נחשב כבגידה. איזה עולם נפלא זה היה אילו יכולנו לפתח קשר רגשי עם אדם אחר ולספר על כך לבת הזוג שלנו שתשמח בשבילנו (והפוך). איזה עולם נפלא זה היה אילו היינו דואגים לילדים של הנשים שאנחנו אוהבים גם אם אלה לא ילדים מהזרע שלנו.
דיברתי על כל זה עם חברתי, כאב לה עד בכי לשמוע את כל זה, אבל היא מבינה.
יכול להיות שלמרות שאני אוהב אותה - הדבר הנכון הוא להפרד, כי רק כך אוכל להכיר זוגיות אחרת.
מקווה שהעברתי את תחושתיי בצורה מדוייקת מספיק :-(
מה אתם חושבים?