אז ככה אני בן 20 משרת בצבא בוא נגיד שירות שהרבה היו חולמים עליו יציאות מטורפות אבל עבודה קשה שום דבר לא בחינם בחיים האלה. עד בזמן האחרון במשך תקופה של חודשיים אני מרגיש שאני מאבד את עצמי לגמרי ואני אנסה להסביר את עצמי כי קצת קשה לי כי פתאום אני מבולבל מאוד וניכסתי לדיכאון קשה. הגיע לבסיס שלי ילד עם תסמונת אספרגר ופתאום ממבט עליו אני ניכנס לתסביכים שאני הייתי כזה כל החיים תמיד הייתי מוקף חברים וכולם צחקו איתי והייתי בן אדם שמח לפחות ככה חשבתי עד שפתאום בזמן האחרון אני ניזכר בדברים בעבר וזה מרגיש לי שתמיד צחקו עליי ולא איתי כי אני לא הבנתי אותם נכון ושבתי שהם צוחקים איתי,לרוב הייתי גם נגרר אחרי אנשים ולא הייתה לי דעה משלי וגם אם יש לי אני בוחר לא להגיד.וגם הביטחון שחשבתי שהיה לי אבד לו. בתקוה ההזאת שאני מרגיש שאני מאבד את עצמי התחלתי לקרוא באינטרנט על ולהתעניין ולחש מה דפוק בי וכל דבר שרשום אני זה בידיוק מה שיש לי לדוגמא דה פרסונלזציה פתאום הכל נראה לי מוזר אנשים נראים לי מוזרים מרגיש שמסתכלים עלי ובוחנים אותי כל הזמן אני גם לא נרדם בלילות כבר תקופה בקושי יוצא מהבית הזנחתי את עצמי לגמרי . כל הזמן מתחמק מאנשים מהפחד שישפטו אותי או שהם יחשבו שאני מוזר,תמיד עוברת לי המחשבה מה אנשים יגידו עלי ואיך אני מצלי לרצות את כולם ואפילו שאני יודע שאי אפשר לרצות את כולם. אני כבר לא מבין את עצמי ובטח שמתם לב לזה בכל מה שרשמתי שזה מבולגן לא מובן ובלי כל כך קשר אחד לשני אבל מקווה שתבינו בכל זאת ואולי תצליחו לעזור לי לצאת מהמצב הזה שנכנתי אליו. אני יודע שם חפרתי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות