אז ככה, לפני שבוע הגעתי לאירופה לחופשה של שבועיים אצל המשפחה של דוד שלי, שבקשר עם משפחה אחרת דרך אשתו. בקיצור, ככה אני מכיר אותה. אולי טכנית יש לנו איזשהו קשר בעץ המשפחה אבל אנחנו בעיקרון לא באמת משפחה אז כל מה שאני עושה ויעשה איתה זה בסדר.
אז הפעם הראשונה שהכרתי אותה הייתה לפני 6 שנים מתי שבאתי לחופשה כשהייתי ילד.
עכשיו, 6 שנים קדימה, שנינו גדלנו והתבגרנו.
כשהגעתי וראיתי אותה זה היה רגע מדהים, לא הייתי יכול להוריד את העיניים ממנה.
אז יצא שהלכנו לטייל בעיר והיה לי ממש כיף איתה, יצא לי להכיר אותה יותר, וביומיים האחרונים הייתי איתה כל היום והיינו בכל מקום בעיר.
נקשרתי אליה חזק, היא נראית טוב, יש לה אופי מדהים ואני והיא באותו גיל.
הבעיה איתה זה שהיא גם טסה לחופשה עם משפחה היום אז את השבועיים שנשארו לי פה אני אעביר לבד.. ומתי שהיא תחזור אני כבר לא יהיה פה.
עברתי הרבה בשנה האחרונה, שיקרו לי ועזבו אותי והייתי בדיכאון מלא זמן אבל בחיים לא הכרתי בן אדם כלכך מדהים כמוה..
היא ממש בקטע שלי ואני רואה את זה בעיניים שלה, היא שהיא מסתכלת עליי, איך שהיא מחזיקה לי את היד מתי שאנחנו הולכים ביחד, איך שאנחנו יכולים לנסוע למקומות שאנחנו לא מכירים ועדיין למצוא מה לעשות כל עוד אנחנו ביחד.
אבל אתמול היא עזבה ואני כלכך שבור ומתגעגע אליה.
אני יודע שזה נראה כמעט בלתי אפשרי להמשיך את הקשר בגלל שאני גר 2500 ק"מ ממנה אבל אני מרגיש שאני לא יכול פשוט לוותר עליה..
חשבתי אולי לחזור לכאן כשיש חופש, רציתי חודש הבא בסוכות. נכון, זה יעלה הרבה, כנראה לא פחות מ$600 אבל זה רק כסף, ואני שואל את עצמי, האם הכסף הזה שווה את האושר שלי? אני מעדיף לבזבז את הכסף על משהו שיעשה אותי מאושר ולא על משהו כמו טלפון חדש. אני חושב שאני מסוגל לטוס לשם לבד, אני בוגר לגילי, האנגלית שלי מצויינת, יש לי באירופה משפחה שאני יכול לישון אצלה ואני מוכן לשלם על הטיול עד השקל האחרון.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות