לוותר על זה. (מי שעונה אפס)
הסיפור הולך ככה: הייתי במחנה קיץ שבועיים, הכרתי מלא אנשים ובמיוחד בקבוצה שלנו מאוד התגבשנו. זה היה בתנאי פנימיה, הייתי איתם כל היום וכל הלילה, גם עם הבנות וגם עם הבנים. קיצר, כולם שם חברים מאוד טובים שלי. עכשיו הם (הקבוצה. המחנה התחלק לקבוצות, ספציפית אנחנו היינו קבוצה קטנה, רק עשרה חניכים- שלושה בנים ושבע בנות) רוצים להיפגש. תכננו את זה הרבה זמן, שכולם ילכו לישון בבית של אחד הבנים (הוא אגב גר במודיעין ואני בירושלים, אבל זה היה נורמלי לגמרי, היו שם חניכים מכל הארץ. אם כבר אז הוא הכי קרוב אליי) ונראה סרט או משהו, נעשה מדורה, נשחק... ואז ביום למחרת נלך לתל אביב לאכול ואז לים. זאת התוכנית. אבל להורים שלי (בעיקר אבא) יש בעיה עם זה.
חשוב לי להדגיש:
1. כל הבנים הם שלושה, הבנות הן שבע
2. כל הבנים הם חננות על חלל
3. לידיד שלי יש רק אחיות
4. פגשתי את אבא שלו ולהורים שלי יש את הטלפון של ההורים שלו.
5. אני מכירה את הדרך לתל אביב, במיוחד לאן שנלך לאכול ואת החוף הספציפי שנלך אליו.
6. כולם שם עצלנים עם סדר יום עמוס, עוד שנייה נגמר החופש וכנראה שהפעם הבאה שניפגש לא תכלול את כולם והיא תהיה עוד הרבה זמן.
7. אני בת בכורה- אז ההורים שלי לא יודעים איך להתייחס לשלבים חדשים בהתבגרות שלי, הם לא ממש מרוצים מכל הפעמים שאני נוסעת רחוק להיפגש עם אנשים (במיוחד עם בנים!) ויש הרגשה שכאילו "אני דורשת יותר מדיי, זה כבר מוגזם.."
מה לעשות????
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025