אני בחיים לא שואלת פה שאלות אבל אם הגעתי לזה המצב שלי גרוע… את אחת מהן (ד׳) הכרתי בטירונות ולא הסתדרנו בכלל, היא הייתה רבה איתי כל שניה ומוציאה אותי רעה. את השתיים האחרות הכרתי בקורס שלנו. ד׳ מאוד דומיננטית אז כל פעם שהיא עושה או אומרת משהו אנשים מקשיבים לה ובטירונות ובקורס רבתי מלא עם אנשים וגם עם מפקדים בגללה. שתי הבנות שהכרנו בקורס (ב׳ וט׳) הן שפוטות שלה ועושות כל דבר שהיא אומרת להן לעשות אז ברגע שהיא בסדר איתי הן בסדר איתי וברגע שהיא רבה איתי גם הן בריב איתי.
לפני ארבעה חודשים הגענו לסדיר וסיכמנו ביננו שננסה כמה שיותר להסתדר ואפילו להתחבר אבל הסתדרנו רק כי הרגשנו שאנחנו חייבות. אנחנו ביחד בחדר ובלי קשר כל היום ביחד בתפקיד. אבל שהגענו לסדיר הן התחברו אוטומתית לכל הצוות והשאירו אותי בחוץ.
עכשיו הן לא רבות איתי אבל הן כן מבקרות וצוחקות על כל דבר שאני אומרת או עושה. הן פותחות את הארון שלי בחדר שלנו וצוחקות על כמה שהוא מבולגן, מעירות לי שאני תולה את המדים שלי על המתלה שנמצא אצלי בארון, הן צוחקות עליי שאני חשה את עצמי סולטן כי יש לי חלוק ולא מגבת ואפילו צוחקות על שגרת הטיפוח שלי. שאני מדברת עם מישהו בטלפון הן מצוטטות לשיחות ומעבירות אותן לכל הצוות שיצחקו עליי ושאני כן מנסה להתחבר אליהן ולדבר איתן ועם כל הצוות הן מחקות את הדיבור שלי. ניסיתי לאמץ קצת מההתנהגות שלהן במחשבה שאולי הן יתחברו אליי ושאמרתי משהו שאחת מהן אומרת כל הזמן כל הבנות והצוות התחילו פשוט לצחוק עליי גם מול המפקדים והמפקדים הצטרפו. הרגשתי מושפלת אבל ניסיתי לא להראות את זה.
ביקשתי מהמפקד שלי לעבור חדר אבל החדר היחיד שיש לי אישור לעבור אליו הוא עם הבנות האחרות בצוות שגם צוחקות על כל דבר שאני עושה ואומרת ושאני מנסה להעיר להן שההתנהגות הזו מפריעה לי הן קוראות לי בכיינית. אני לא יודעת מה אני עושה, יש לי עוד שנה וחצי איתן ואני סובלת מכל יום.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות