שלום לכולם..אז ככה אני בת 22 אחרי צבא,מבחינת "מסלול החיים"אני די באוויר אני לא עובדת כבר 9 חודשים בגלל מחלה לצערי אבל די מבסוטית מהחיים בסך הכל..רציתי להתייעץ בנוגע למשהו שאני לא יודעת אם הוא מטרד או דווקא יתרון..כל החיים בעיקר היו לי חברות טובות ולא כ"כ הרבה ידידים..תמיד הייתי זו שמספרים לה על החבר,על כמה רוצים חבר ובכללי על גברים..אני תיכף בת 23 ולא התנשקתי עדיין..אני נורא נורא ביישנית ליד גברים ורק מבט יכול לגרום לי להסמיק ולהתבלבל,הקטע הוא שאף פעם לא ניסיתי לקדם קשר באמת..מתחילים איתי ופעם אחת גם ניסיתי לזרום ונתתי מס טלפון למישהו שהתחיל איתי ברחוב אבל כשהוא התקשר פשוט נרתעתי,אני לא יכולה שנוגעים בי או מתקרבים אליי יותר מידי זה פשוט מלחיץ אותי..מה שדפוק אצלי זה כשמסתכלים עליי זה מחמיא לי ועושה לי טוב אבל זה נגמר שם,היה מישהו שחשבתי עליו הרבה זמן אבל אף פעם לא מימשתי את זה כי לא הרגשתי באמת צורך,עצם המחשבה עליו עשתה לי טוב וזהו..אני בחורה ממש רגישה ורומנטיקנית חסרת תקנה,אני ממש לא בררנית וניסיתי גם שידוכים של חברות שגם נתקעו ככה בסוף חח מה שאני מנסה להגיד זה שאני פשוט לא צריכה גבר,זאת אומרת החיים שלי לא מעניינים במיוחד אני חיה חיים פשוטים ביותר ואני אוהבת אותם מאוד אבל אין לי צורך ממשי כמו שאני שומעת מחברות שלי..גם בנוגע למיניות..אני לא מרגישה דחף כזה שגבר ייגע בי כמו שחברות שלי מספרות..כרגע אני מרגישה שטוב לי בחיים ושום דבר לא חסר לי אבל אני מפחדת להתעורר מאוחר מדי...מה לעשות??
תודה על ההקשבה וסליחה על החפירה אנשים מדהימים:-))
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות