אני בן יחיד (יש לי עוד אח אבל הוא מנישואים קודמים של אבא שלי והוא בן 25 ואני בקושי רואה אותו כי הוא גר בארהב). כשהייתי בן 12 בערך אז ההורים שלי התגרשו. אני לא ממש הייתי עצוב וגם האמת שזה לא ממש משנה לי כי גם ככה בקושי הייתי רואה את אבא שלי כי הוא שהוא היה בנסיעת עסקים או שהוא עבד עד מאוחר.
ביום חמישי היה לי יום הולדת וכמו כל שנה (גם אחרי שהם התגרשו) ההורים שלי ואני הולכים ביחד למסעדה כדי לחגוג. הם כנראה חשבו שזה רעיון טוב לספר לי באותה הזדמנות שהם כבר חודשיים (!!!) שוב ביחד. אני פשוט הייתי בשוק ואני לא ידעתי מה להגיב אז הם התחילו להגיד לי:"מה אתה לא שמח? חשבנו שתשמח... איזה ילד לא היה רוצה שההורים שלו יהיו ביחד?" אני פשוט שתקתי ולא אמרתי כלום ואז כם כנראה הבינו שהם הפילו עליי פצצה רצינית והם התחילו להרגיע אותי ש"אנחנו לא נשנה כרגע את החיים שלנו וזה יהיה לאט לאט" ושהם "מכוונים לחתונה שוב". אני לא יודע איך להרגיש. הם לא היו ממש נחמדים ביחד אבל אני כן מעדיף שיהיה לי בית אחד ושההורים שלי יגורו איתי ושאני לא אצטרך לעבור מבית לבית. אני מפחד שזה לא יצליח והם יפרדו שוב ומצד שני אני גם מפחד שזה יצליח ואז אני אמצא את עצמי שוב באמצע הריבים שלהם.
אני מתחמק מהם מאז כי כל פעם שהם רואים אותי הם מנסים לדבר איתי על זה.
אני לא יודע אם זה טוב או לא ואני לא יודע מה לחשוב ואנחנו גם בדרך כלל משפחה סגורה כזאת ואנחנו לא מדברים על דברים אז זה גם מוזר לי שהם מנסים לדבר איתי ולראות מה אני חושב.
הם לא הצליחו להיות ביחד אז למה שוב?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות