היום גילית שאבא שלי הביולוגי, שאני לא זוכרת ולא הכרתי נפטר. ההורים שלי התגרשו כשהייתי בערך בת 3 ומאז בחיים לא היה לי שום קשר עם אבא שלי.
אין לי ממנו שום זיכרון חוץ מתמונות בודדות.
אמא שלי עברה עיר והתחתנה שוב כשהייתי בת 6 ונולד לי אח קטן. כך שברוב חיי גרתי עם אבא לא ביולוגי אך היה בשבילי אבא לכל דבר.
בבית לא דיברו עליו בכלל ואח שלי שכיום הוא בן 11 בכלל לא יודע שאנחנו מאבות שונים.
אמא שלי בחיים לא סיפרה מה קרה איתו וגם לא מוכנה לדבר על זה.
במשך גיל ההתבגרות תמיד חשבתי שיום אחד אני אסע לעיר ואכיר אותו. שיום אחד אני אפגוש אותו ואשמע את הצד שלו. תמיד דמיינתי איך אני מגיעה לפתח הדלת של הבית ושהוא פותח לי אותה.
כרגע אני בת 17 ויש לי עוד חודש 18 ותמיד דחיתי את זה ודחיתי ולא נסעתי לפגוש אותו. היו פעמים שהייתי ממש קרובה לזה והתחרטתי כי פחדתי מזה אז קיבלתי החלטה שכשאהיה בת 18 אני באמת אעשה את זה
והיום זה פשוט התרסק. אמא שלי אמרה לי שהוא נפטר לפני יומיים, פשוט נשברתי.
הבנתי שעכשיו אני בחיים לא אקבל את ההזדמנות לפגוש אותו, לדבר איתו, להכיר את הבן אדם שהביא אותי לחיים. אני לא יכולה להפסיק לבכות.
אני יודעת שלא הכרתי אותו אך עכשיו גם לא תהיה לי ההזדמנות. אני מרגישה שפספסתי משהו לכל החיים, משהו שאי אפשר להחזיר... אני פשוט אוכלת את עצמי על זה שלא הספקתי לנסוע אליו ולהכיר אותו. שדחיתי ודחיתי ועכשיו מאוחר מדי...
יש לי המון רגשות אשם ומצפון שלא הספקתי אפילו להגיד לו שלום.
אני חושבת על זה שהוא פשוט נפטר לבד... בלי אף אחד בחיים שלו ואני לא הספקתי.
אני לא יודעת איך אני יכולה להמשיך ככה בחיים כשאני יודעת שזאת פשוט אשמתי שלא יצרתי איתו קשר כשהייתי יכולה. אפילו לפני שבוע, חודש, שנה. כלכך הרבה פעמים רציתי לבוא אליו. אני בחיים לא אוכל לסלוח לעצמי שלא נסעתי לפגוש אותו ועכשיו מאוחר מדי.
זאת לא שאלה, יותר פריקה כי אין לי פשוט אף אחד לדבר איתו על זה
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות