אני בנישואים שעושים לי רע. היתה אלימות קשה מצידו (לא פיזית) ונכנסתי לסחרור של לטפל בו בעצמי כי סירב ללכת לטיפול חוץ מללוות אותי מדי פעם בטיפולים שהלכתי אליהם, כדי להדגיש כמה אני לא בסדר/לא יציבה. בטיפולים האלה דברים יצאו החוצה ובין השורות, תוך המשך אלימות כלפי, הוא הפנים דברים והשתפר כאדם אבל ריסק אותי לכל אורך הדרך. כעת אומר לי משפטים כמו "למה את אומרת שאני פוגע בך? אני זנחתי אותך...את אישה זנוחה מבחינתי אז איך אפשר לפגוע בך?" כאילו שזה הגיוני. או שאני מעלה סוגיה כואבת (כמו למשל התחביבים שהוא בנה לעצמו מחוץ לבית שלא מתחשבים בי בכלל) הוא עונה " בעיה שלך. את לא תשלטי עליי".
ולעומת זאת הוא הפך להיות אבא ממש טוב וקשוב לילדים (זה גם היה בזכות זה שזעקתי כאן שנים על היחס האלים שלו כלפיהם). הוא עושה את כל הקניות בבית, עוזר מאוד בכל עבודות הבית, עושה כביסות, וכולי. הוא מפרנס אותנו בצורה טובה (אני עובדת אך עצמאית ולא תמיד מצליחה להביא כסף הביתה).
אני עצובה ומבולבלת ובודדה והוא מדבר על כך שהוא השתנה וממשיך להשתנות ושאני לא נותנת לו הזדמנות להוכיח. הוא מסרב ללכת לטיפול ואת השינויים הוא עושה תוך ריסוקי.
אני ממש לא רציתי לפרק משפחה ונשארתי נשואה 23 שנים אבל אני באי שקט תמידי.
לא יכולה לעזוב ולא יכולה להשאר.
כל פעם מחליטה להתגרש ובכל זאת נשארת.
מפחדת שהחיים לבד יהיו גרועים יותר.
אשמח לשמוע עצה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות