אף פעם לא הייתי הבן אדם הכי מקובל, ואף פעם לא היו לי הרבה חברים
מאז שהתגייסתי התחלתי להתחבר לאנשים ולמצוא חברים, מה שלא היה לי לפני.. הייתי בטוח שאני מתחיל פרק חדש בחיים וסוף סוף יהיו לי חברים
בכל סופש שהיינו יוצאים הייתי רואה ברשתות החברתיות שהם נפגשים, בין אם זה ללכת לים או לצאת למסיבה כלשהי.. ממש התבאסתי בהתחלה שהם לא מזמינים אותי וניסיתי לרמוז להם כל פעם שאפילו שאני גר יחסית רחוק מהם הייתי בכיף מגיע במקום לשבת בבית ולהיות תקוע מול הטלוויזיה
ועדיין אני רואה שהם ממשיכים להיפגש וליהנות ולא מזמינים אותי, גם אם לא הייתי בא הייתי שמח שהיו חושבים עליי וכן היו מציעים לי לבוא
כל הסיטואציה הזאת גורמת לי לחזור לתקופת הבית ספר שהיו לי איזה 2-3 חברים בבית ספר אבל מהרגע שנגמר יום הלימודים לא היינו נפגשים.. כל תקופת בית הספר לא יצאתי לבלות אחרי יום לימודים או בסופי שבוע אפילו פעם אחת וזה ממש מבאס אותי
אני פשוט לא מבין אם זה בגלל שהם לא רוצים להיות בחברתי, אולי כי אני לא יוזם מספיק או אולי כי הם חושבים שאני גר רחוק ואני לא אטרח להגיע..
סתם רציתי לפרוק את מה שאני חושב, לא חייבים להגיב :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות