אני כבר לא רוצה לצאת מהחדר בבוקר, אני ערה בלילה כי אז כולם ישנים ובבוקר אני ישנה רוב הזמן כדי שאני לא אצטרך לדבר איתם.
לפעמים אני סתם מזכירה לאמא שלי משהו כמו התלבושת שאני צריכה לשנה הבאה והיא מתחילה לצעוק עליי שאני לא קמה בזמן בשביל ללכת לקנות, למרות שאני תמיד קמה אם צריך לצאת לקניות או לעזור בבית וכאלה.. אבל לפעמים זה כאילו יש לה תחביב כזה למצוא את הפגמים שלי ולתקוע לי אותם בפרצוף בצורה הכי גרועה שיש.
ואחים שלי תמיד רבים וצועקים ועושים דרמה מכל דבר ואבא שלי חוזר מהעבודה עצבני וכל אחד תמיד מוצא איזה נושא להתלונן עליו ולצעוק עליו ולגרום לכולם להתבאס.
חוץ ממני, אני הבכיינית שהולכת להסתגר בחדר כל יום. ואני גם בדיכאון אבל אף אחד לא יודע כי אני כבר לא משתפת אותם בשום דבר ומפחדת מהתגובה שלהם.
אני בוכה כל לילה לפני השינה ואני כל כך סובלת מהדיכאון ואין לי עם מי לדבר על זה ובסוף אני סתם מפטמת את עצמי באוכל כדי לשכוח מהכל.
אני כבר לא יודעת מה לעשות כדי להרגיע את העניינים בבית, אם יש לכם רעיון בבקשה תעזרו לי!!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות