כשהייתי קטנה (חמש/ שש) לסבתא שלי היה בן זוג. כל פעם כשהייתי ישנה אצלה, הוא היה מגיע לומר לי לילה טוב. היינו רק אני והוא בחדר, והוא היה נוגע בי מתחת לפיג'מה בחזה ומתחת לתחתונים. אני ידעתי שזה לא בסדר. אני זוכרת שבאותה תקופה היה לי ספר בבית שקראו לו "לא". זה היה ספר לילדים על הטרדות מיניות. אחד מהפרקים עסק בילדה שמישהו פוגע בה ואומר לה "זה יהיה הסוד שלנו". זה בדיוק מה שבן הזוג של סבתא שלי אמר לי. אני זוכרת שבאותו זמן צירוף המקרים הזה ממש שעשע אותי. אני יודעת שעבר מלא זמן מאז, אני בת 19 עכשיו, אבל אני לא מצליחה להניח לזה. אני לא מצליחה להבין מה לא בסדר איתי. למה לא עצרתי את זה, למה נתתי לו לגעת בי ככה כל לילה, יום אחרי יום. אמנם הייתי קטנה, אבל ידעתי שזה לא בסדר ולמרות זאת, כל יום בלילה חיכיתי שהוא יבוא לומר לי לילה טוב. זאת לא הפעם הראשונה שאני כותבת על זה, לפני בערך שלוש שנים כתבתי בדיוק מה קרה בבלוג אנונימי. מישהו בתגובות אמר לי שזאת סטייה שלי. איך שראיתי את זה מחקתי את הבלוג. מה אם הוא צודק? אני חושבת שאז (וגם עכשיו) פחדתי שהוא צודק. ספרתי על זה לאמא שלי לפני שנה, היא לא האמינה לי בהתחלה, אבל אני מבינה וזה בסדר. לא סיפרתי לה על החלק שידעתי שמה שהוא עושה זה לא בסדר ובכל זאת חיכיתי לו כל לילה. אני לא רוצה שהיא תדע.
אני מצטערת שכתבתי כל כך הרבה, ואני לא כל כך בטוחה מה אני רוצה לשאול או איזו עצה אני רוצה לקבל. אני רק רוצה לדעת מה אנשים חושבים בלי שידעו מי אני, וזאת נראית לי פלטפורמה מתאימה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות