מזה חצי שנה אני יוצאת עם דניאל, בן 37 גרוש פלוס שני ילדים. בהתחלה מאוד חששתי להכנס לזה בגלל הסטטוס שלו ופער הגילאים אך לבסוף החלטתי לנסות. בהתחלה חייתי בחלום, קיבלתי את כל הפינוקים שבעולם, תשומת לב, הודעות מחממות את הלב, בקיצור כל מה שבחורה יכולה לחלום עליו. לא הרגשתי מאוימת מהגרושה שלו (שתמיד ניסתה להחזיר אותו אליה) והוא ידע לסנכרן ביני לבין הילדים שלו. לפני כשבועיים הכל השתנה, פתאום הטלפונים והמפגשים פחתו, פתאום העדיף לצאת עם חברים שלו על פניי, הפסיק להעריך אותי, בקיצור בן אדם אחר. בין היתר הוא גם נפגש לדבר עם הגרושה שלו, דבר שלא קרה לפני והילדים שלו אמרו לו שקשה לו שהם גרושים ושהוא איתי כי אמא שלהם רוצה לחזור אליו. הוא אמר לי שהוא לא רוצה אותה אבל הוא מבולבל לגביי והחלטנו לקחת הפסקה. בהפסקה היה לשנינו קשה והחלטנו לחזור, כשחזרנו כלום לא השתנה, שוב הוא לא היה מדבר איתי ימים שלמים וכל השיחות היו מהצד שלי. לפני כמה ימים התקשרתי ונפגשנו ואמרלי שעד כאן, לא מתאים לי יותר ואני לא מבינה מה עובר עליו, הוא שוב אמר שהוא מבולבל אבל לא רוצה שנגמור את זה ורוצה זמן לחשוב על זה. לאחר יום הוא התקשר ואמר שהוא נוסע לחופשה עם הגרושה והילדים כי הילדים רצו חופשה עם אמא ואבא ביחד. אמרתי שאני מקבלת את זה אבל שזה יהיה בצימרים נפרדים, הוא אמר שזה צימר אחד והוא מצטער אבל אין לו דרך לשנות את זה. כרגע הוא איתם שם ולא יותר איתי שום קשר. להילחם? לוותר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות