לא מתוחה עם אף אחד ופגועה נפשית

היי אשמח לעצות אני מצטערת שזה ארוך אבל זה פריקה קטנה שלי
אני ילדה שעברה שיחסית הרבה בחיים שלה אני עברתי חרם שיימינג הטרדה יחסית הרבה לגיל שלי סבלתי הרבה ככ שזה השאיר לי צלקת בנפש מעכשיו לכל החיים יש לי גם כנראה הפרעות אכילה כי אני לפעמים מתעלפת לא מצליחה לאכול וכל זה... אני לא נראת ככה אבל כן... אני ככ פגועה שאין לי לזה הסבר אפילו כואב באמת בחזה אני נהייתי ילדה שלא מראה רגשות לא בוכה כלום... זה ככ קשה לי לחיות יש לי הרבה מחשבות אובדניות כי באמת שאני פגועה וזה ככ קשה
ישלי חברת ילדות שרק אחרי 9 שנים שאני מכירה אותה הצלחתי להיפתח בפניה עכשיו סיפרתי לה הכל אבל היא ענתה לי שיש הומלסים שהחיים שלהם יותר קשים ושאני סתם מגזימה ושאני צריכה לקחת דברים בפרופורציה והיא או אף אחר לא יבין כמה זה כואב וקשה לחיות ככה כשאף אחד לא מקשיב לך
אמא שלי חושבת שהכל בסדר איתי שאין לי הפרעות אכילה ולא כלום אמא שלי מאפרת והיא לא שכירה יש לה חדר עבודה מחוץ לבית והלקוחות שלה זה מבחינתה הכי חשוב אם אני והיא יושבות לדבר היא כל הזמן מפסיקה שיחות איתי ומדברת בטלפון ואומרת שזה כסף שזה כסף אני אף פעם לא מספרת לה כלום והיא הרבה פעמים מוציאה עלי עצבים לדוגמא היא עבדה היום ואני בגלל הלקוחות שלה שהיו בכל פינה בבית לא אכלתי כלום אני במחזור ולא הרגשתי טוב לא היה לנו בבית כלום וכשביקשתי ממנה לקחת אותי לקנות סלט היא צעקה עלי מה נראה לך שאת עושה מהכסף שלי ז*ונה? התעצבנתי והלכתי לחברה שלי יצא שלא אכלתי כלום כל היום ורק אצלה אכלתי משהו בקטנה כשחזרתי באתי לדבר איתה על הגשר שלי משהו שגם עליו היא התקמצנה והלכה לאיזה מישהי שלא עשתה לי מה שביקשתי והייתה בטלפון כבר שלוש שעות שהיא בטלפון זה מעצבן שגם ככה אני לא פתוחה איתה ועוד היא לא נותת לי דרך להיפתח אף אחד אף פעם לא יודע איך אני מרגישה או מה עובר לי בראש אני לא יכולה לגשת לביהס כי זה ביהס פרטי הם ישר ילכו להורים שלי או למשרד הרווחה ויעיפו אותי מהביהס
אמא שלי בוחרת לי איך לחיות והכל לא טוב לי בחיים שלי לא טוב לי בכלל ישלי חלום אחד שהיא לא מרשה לי להגשים אותו כי היא אומרת שזה לא מתאים ושצריך לעשות הרבה כסף אם לא הייתי גדלה לבד הייתי עכשיו רודפת אחרי כסף מאז שאני זוכרת את עצמי אני די גדלתי לבד וחינכתי את עצמי אף אחד לא היה לידי והתרגלתי לזה כבר קשה לי אני מרגישה חנוקה אני בוכה תוך כדי
אני אשמח לעצות איך להתמודד עם זה ומה אפשר לעשות שיציל אותי מזה כי זה ככ קשה לי שאין לי למי לפנות אני צריכה כנראה פסיכולוג אבל זה עוד משהו שהיא לא תשלם או תשלח אותי אליו כי זה יקר מידי פסיכולוג מהעיריה וזה גם לא אופציה