שלום.
יש לי בעיה שאני מרגישה בדידות וריקנות בימיי שבת, כאשר אין בית ספר. לא משנה מה אני עושה אני משתגעת ומתפללת שיעבור כבר הזמן , זה גורם לי לדיכאון, ואני רצינית, כל המחשבות השחורות באות לי בזמן הזה, ואפשר להגיד שאני בנאדם זעבר המון בחיים, אז לא חסר לי מחשבות שחורות.
קשה לי עם שבתות, אני מתירפנת! החברות שלי לא אוהבות להיפגש בשבת (״אנחנו אוהבות לשמור את השבת שלנו לעצמינו״) ואת האמת שגם אני. אבל אני סובלת לא משנה מה אני עושה. למען האמת, אני שונאת להיפגש עם חברים בשבת!
ובימיי שישי בערב אני מנסה לישון כמה שיותר מאוחר כדיי לקום הכי מאוחר שאפשר בשביל לא לסבול מהדיכאון והשיעמום של שבת.
מידיי פעם אני יוצאת לסיבוב בחוץ של חמש-עשר דקות וחוזרת למיטה בתקווה שמשהו ישתנה, אבל כלום לא משתנה! אז אחר כך אני קוראת קצת איזה ספר, שזה נחמד בערך לאיזה שעה, ושוב מתחיל להיות לי ריק וחוסר מעש וזה גורם לי להרגשת ריקנות נוראית ... אני כבר לא יכולה יותר! אתם לא מבינים אפילו מה זה עושה לי... זה דיכאון נוראי, זה מחזיר אותי לתחושות שאני שונאת ולדברים שקרו לי ואני מנסה להמשיך הלאה מהם. אשמח לעצות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025