בקצרה..אנחנו 3 חברות טובות. כל פעם יש תקופות ששתיים יותר קרובות ואחת טיפה פחות ובשנתיים האחרונות אני זו שפחות. כל פעם זה משתנה. בגדול, שלושתינו בקשר ממש טוב..מספרות הכל אחת לשנייה, נפגשות ומשתפות בהכל ומגדירות אחת את השנייה כ"חברות הכי טובות". עד שלפני שנה גיליתי על אחת מהן, שבמשך שנה שלמה הייתה בקשר עם בחור והסתירה זאת ממני. לחברה השנייה היא סיפרה ואמרה לה לא לספר לי. זה לגמרי התפוצץ ורבתי איתה ממש. מאוד נפגעתי ממנה..אם את מגדירה אותי כחברה כל כך טובה אז למה את משקרת לי? ממש נעלבתי והיה בינינו ריחוק רציני. היא התנצלה רבות והבנתי שאני לא אנתק קשר על זה והמשכתי הלאה. התקרבנו יותר, המשכנו להיות חברות טובות ושוב לפני חודש גיליתי ששיקרה לי על משהו (לגבי מישהו שיצאה איתו שעשה לה קטע מסריח ששוב שיתפה את החברה השנייה ואותי לא). משהו שהיא שיקרה לי בפנים לגביו ואין לה באמת סיבה!! הפעם ממש כעסתי. רבתי איתה על זה והסברתי לה שזה לא חברי ואני לא מוכנה לקבל את זה. לא מבינה באיזה קטע היא קוראת לי חברה הכי טובה ובסוף משקרת לי בפנים. זה סבבה שבן אדם רוצה לשמור לעצמו, אבל בין זה לבין לשקר לחברה אחת ולשנייה לספר הכל יש הבדל עצום.רבתי איתה מאוד והיא שוב התנצלה וניסתה לתרץ ולנסות להסביר אבל מבחינתי בן אדם שמשקר זה קו אדום. במיוחד אם הוא קרוב אליך. מאז קשה לי לסמוך עליה, אני מרגישה שהיא משקרת לי כל הזמן ואני בכלל לא רוצה לספר לה שום דבר שקורה לי. אני באמת מעדיפה להיות לבד מאשר עם "חברות" שמשקרות לי ומסתירות ממני. מבחינתי חברות זה כמו משפחה, זה לספר הכל בלי פילטרים למיניהם. הבעיה שאנחנו שלוש..וכל ריחוק בין שתיים מרחיק לגמרי את כולנו. מצד שני קשה לי להיות לידה..אני לא סומכת עליה ועדיין פגועה. מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות