הילדה בת ה-5 לא רוצה ללכת לאמא שלה כי היא לא מתייחסת אליה, מה נכון לעשות?

אשמח לעצתכם-
בעלי גרוש עם ילדה מנישואים קודמים, הכרנו שהיא הייתה בת שנתיים והחיבור בני לבינה היה מיידי. הילדה תמיד הייתה ילדה של אבא, שלא מחוברת לאמא ולא
רוצה ללכת לאמא שלה (שאחרי הגירושים חזרה לגור עם אמא שלה ושם היא והילדה חולקות חדר).
כל פעם מחדש הייתה בוכה וצועקת שלא רוצה ללכת וכל זמן שהייתה ממש קטנה לא הייתה לא ברירה ואנחנו או הסבתא ( אמא של בעלי שלקחה חלק משמעותי בגידול הילדה) הצלחנו לשכנע אותה, או שהאמא פשוט הייתה תופסת אותה ולוקחת אותה בוכה. לפני שבתות משותפות שלהן הייתה אומרת לנו שנגיד לאמא לעשות איתה פאזלים או שנבקש ממנה שתשחק איתה- יש לציין שאחכ הייתה מספרת שאמא לא עשתה איתה כלום ורק ישנה או שיחקה בטלפון שלה או הייתה עם החבר שלה, או שהייתה מחזירה אותה לאמא של בעלי שגרה קרוב אליה והילדה הייתה ישנה אצלה.
מאז עברו שלוש שנים, התחתנו, נולדה לה אחות לפני חודשיים ( אותה היא מאוד רצתה) ומהרגע שהתינוקת נולדה הילדה מסרבת ללכת לאמא שלה. בפעמים שכן מצליחים לשכנע אותה היא חוזרת משם מאוכזבת, כועסת על אמא שלה שלא משקיעה בה זמן ( האמא רווקה, מחליפה כל כמה חודשים/שבועות בני זוג ומביאה אותם כל פעם איתה לבלות עם הילדה.) הילדה פגועה מהתנהגות של אמא שלה, שבימים הבודדים שהיא איתה כל הזמן לומדת/מתעסקת בטלפון שלה או אוספת אותה מאוד מאוחר, גוררת אותה לקוסמטיקאית או לקניון, עד עשר בלילה ולא משקיעה בה זמן בכלל- כל הזמן צועקת עליה וזורקת אותה מול הטלוויזיה. לאחרונה אחרי שנים של תחנונים היא אישרה לנו לרשום את הילדה בגן לידנו( אנחנו לא גרים באותה עיר, וכל הנסיעות לעיר בה היא גרה ושם הגן של הילדה התישו אותנו והפכו את ההתנהלות לקשה עבורנו כמו גם העובדה שגם שהיא כן הולכת אליה אחרי שעתיים היא מתקשרת ומבקשת "לחזור הביתה שלה"
אנחנו מאוד אוהבים אותה, היא מרגישה בבית איתנו, עם ארוחות משפחתיות ואנחנו מבלים ביחד, היא מתה על החדר שלה, ובשלוש שנים האלה, עוד לפני שנולדה הבת שלי תמיד השקעתי (ועודני משקיעה) בה זמן. פאזלים, משחקות ביחד, רוקדות שרות, הולכות לגם שעשועים, מקריאה לה סיפורים לפני השינה, מקלחת אותה, לוקחת אותה בבוקר לגן וברוב המקרים גם אוספת אותה מסבתא שלה( שאוספת אותה מהגן) . אמא שלה לא מגלה יותר מדי עניין בעובדה שהבת שלה לא רוצה ללכת אליה. לא משנה כמה פעמים בעלי דיבר איתה והסביר לה שלהתנהגות שלה יש השפעה שלילית ושבסוף היא תאבד את הילדה- היא פשוט לא מבינה ולא משקיעה בה זמן ואומרת שכשהיא תגדל היא תבוא אליה.
לבעלי הילדה אומרת שיש לה אותו ואותי וזה הכי טוב לה, ובכל זאת אנחנו מפחדים שתהיה לזה השפעה על הילדה בעתיד. בכל זאת, היא רואה בבית איך מתנהגת וצריכה להתנהג אמא אבל לא ככה האמא האמיתית שלה מתנהגת אליה.
לאחרונה בעלי אמר לה שאולי תבוא אלינו לשחק עם הילדה או שתיקח אותה לגן שעשועים בשביל לנסות להחזיר לילדה את האמון באמא שלה אבל היא רבה איתו על זה ומסרבת.

ברור שהילדה אוהבת את אמא שלה, במסיבות בגן תמיד מחכה שתגיע אבל איכשהו האמא תמיד מאכזבת אותה, או שהיא מאחרת או שגם שהכל בסדר היא לא רוצה ללכת אליה אחרי

מה אפשר לעשות? אנחנו לא נכריח אותה ללכת למקום שרע לה בו אבל לא רוצים שיווצרו לה משקעים בעתיד בגלל המצב